הושע 14

1 שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃

Convertere, Israël, ad Dominum Deum tuum, quoniam corruisti in iniquitate tua.

2 קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו׃

Tollite vobiscum verba, et convertimini ad Dominum; et dicite ei: Omnem aufer iniquitatem, accipe bonum, et reddemus vitulos labiorum nostrorum.

3 אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום׃

Assur non salvabit nos: super equum non ascendemus, nec dicemus ultra, Dii nostri opera manuum nostrarum: quia ejus, qui in te est, misereberis pupilli.

4 ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃

Sanabo contritiones eorum; diligam eos spontanee: quia aversus est furor meus ab eis.

5 אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃

Ero quasi ros; Israël germinabit sicut lilium, et erumpet radix ejus ut Libani.

6 ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃

Ibunt rami ejus, et erit quasi oliva gloria ejus, et odor ejus ut Libani.

7 ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃

Convertentur sedentes in umbra ejus; vivent tritico, et germinabunt quasi vinea; memoriale ejus sicut vinum Libani.

8 אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא׃

Ephraim, quid mihi ultra idola? Ego exaudiam, et dirigam eum ego ut abietem virentem; ex me fructus tuus inventus est.

9 מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃

Quis sapiens, et intelliget ista? intelligens, et sciet hæc? quia rectæ viæ Domini, et justi ambulabunt in eis; prævaricatores vero corruent in eis.