הושע 13
| כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃ | 1 |
Loquente Ephraim, horror invasit Israël; et deliquit in Baal, et mortuus est.
| ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃ | 2 |
Et nunc addiderunt ad peccandum; feceruntque sibi conflatile de argento suo quasi similitudinem idolorum: factura artificum totum est: his ipsi dicunt: Immolate homines, vitulos adorantes.
| לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃ | 3 |
Idcirco erunt quasi nubes matutina, et sicut ros matutinus præteriens; sicut pulvis turbine raptus ex area, et sicut fumus de fumario.
| ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃ | 4 |
Ego autem Dominus Deus tuus, ex terra Ægypti; et Deum absque me nescies, et salvator non est præter me.
| אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃ | 5 |
Ego cognovi te in deserto, in terra solitudinis.
| כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃ | 6 |
Juxta pascua sua adimpleti sunt et saturati sunt; et levaverunt cor suum, et obliti sunt mei.
| ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור׃ | 7 |
Et ego ero eis quasi leæna, sicut pardus in via Assyriorum.
| אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃ | 8 |
Occurram eis quasi ursa raptis catulis, et dirumpam interiora jecoris eorum, et consumam eos ibi quasi leo: bestia agri scindet eos.
| שחתך ישראל כי בי בעזרך׃ | 9 |
Perditio tua, Israël: tantummodo in me auxilium tuum.
| אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃ | 10 |
Ubi est rex tuus? maxime nunc salvet te in omnibus urbibus tuis; et judices tui, de quibus dixisti: Da mihi regem et principes.
| אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי׃ | 11 |
Dabo tibi regem in furore meo, et auferam in indignatione mea.
| צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃ | 12 |
Colligata est iniquitas Ephraim; absconditum peccatum ejus.
| חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃ | 13 |
Dolores parturientis venient ei: ipse filius non sapiens: nunc enim non stabit in contritione filiorum.
| מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃ (Sheol h7585) | 14 |
De manu mortis liberabo eos; de morte redimam eos. Ero mors tua, o mors! morsus tuus ero, inferne! consolatio abscondita est ab oculis meis. (Sheol h7585)
| כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃ | 15 |
Quia ipse inter fratres dividet: adducet urentem ventum Dominus de deserto ascendentem, et siccabit venas ejus, et desolabit fontem ejus: et ipse diripiet thesaurum omnis vasis desiderabilis.
| תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃ | 16 |
Pereat Samaria, quoniam ad amaritudinem concitavit Deum suum! in gladio pereant, parvuli eorum elidantur, et fœtæ ejus discindantur!
