< הושע 11 >

כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃ 1
Als Israel jung war, da liebte ich es, und aus Ägypten habe ich meinen Sohn gerufen.
קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃ 2
So oft sie [nämlich die Propheten] ihnen riefen, gingen sie von ihrem Angesicht hinweg: sie opferten den Baalim und räucherten den geschnitzten Bildern.
ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃ 3
Und ich, ich gängelte Ephraim, -er nahm sie auf seine Arme-aber sie erkannten nicht, daß ich sie heilte.
בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃ 4
Mit Menschenbanden zog ich sie, mit Seilen der Liebe; und ich ward ihnen wie solche, die das Joch auf ihren Kinnbacken emporheben [d. h. zur Erleichterung lüpfen, ] und sanft gegen sie, gab ich ihnen Speise.
לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃ 5
Es wird nicht nach dem Lande Ägypten zurückkehren; sondern der Assyrer, der wird sein König sein, weil sie sich geweigert haben umzukehren.
וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃ 6
Und das Schwert wird kreisen in seinen Städten und seine Riegel vernichten, und wird fressen um ihrer Ratschläge willen;
ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃ 7
denn mein Volk hängt an dem Abfall [Eig. ist an den Abfall befestigt [wie an einen Pfahl]] von mir, und ruft man es nach oben, keiner von ihnen erhebt sich.
איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃ 8
Wie sollte ich dich hingeben, Ephraim, dich überliefern, Israel? Wie sollte ich dich wie Adama machen, wie Zeboim dich setzen? Mein Herz hat sich in mir umgewendet, erregt sind alle meine Erbarmungen.
לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃ 9
Nicht will ich ausführen die Glut meines Zornes, nicht wiederum Ephraim verderben; denn ich bin Gott [El] und nicht ein Mensch, der Heilige in deiner Mitte, und ich will nicht in Zornesglut kommen. -
אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃ 10
Sie werden Jehova nachwandeln: wie ein Löwe wird er brüllen; denn er wird brüllen, und zitternd werden die Kinder herbeieilen vom Meere [d. h. von den Inseln und Ländern des Westens; ]
יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃ 11
wie Vögel werden sie zitternd herbeieilen aus Ägypten und wie Tauben aus dem Lande Assyrien; und ich werde sie in ihren Häusern wohnen lassen, spricht Jehova.
סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃ 12
Mit Lüge hat Ephraim mich umringt, und das Haus Israel mit Trug; und Juda ist immer noch zügellos gegen Gott [El. -Eig. schweift immer noch umher in Bezug auf Gott] und gegen den Heiligen [S. die Anm. zu Spr. 9,10,] der treu ist.

< הושע 11 >