הושע 1

1 דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל׃

The word of the Lord which came to Osee the son of Beeri, in the days of Ozias, and Joatham, and Achaz, and Ezekias, kings of Juda, and in the days of Jeroboam son of Joas, king of Israel.

2 תחלת דבר יהוה בהושע ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה׃

The beginning of the word of the Lord by Osee. And the Lord said to Osee, Go, take to thyself a wife of fornication, and children of fornication: for the land will surely go a-whoring in departing from the Lord.

3 וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן׃

So he went and took Gomer, daughter of Debelaim; and she conceived, and bore him a son.

4 ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל׃

And the Lord said to him, Call his name Jezrael; for yet a little [while], and I will avenge the blood of Jezrael on the house of Juda, and will make to cease the kingdom of the house of Israel.

5 והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל׃

And it shall be, in that day, [that] I will break the bow of Israel in the valley of Jezrael.

6 ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם׃

And she conceived again, and bore a daughter. And he said to him, Call her name, Unpitied: for I will no more have mercy on the house of Israel, but will surely set myself in array against them.

7 ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים׃

But I will have mercy on the house of Juda, and will save them by the Lord their God, and will not save them with bow, nor with sword, nor by war, nor by horses, nor by horsemen.

8 ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן׃

And she weaned Unpitied; and she conceived again, and bore a son.

9 ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם׃

And he said, Call his name, Not my people: for ye are not my people, and I am not your [God].

10 והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃

Yet the number of the children of Israel was as the sand of the sea, which shall not be measured nor numbered: and it shall come to pass, [that] in the place where it was said to them, Ye are not my people, even they shall be called the sons of the living God.

11 ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל׃

And the children of Juda shall be gathered, and the children of Israel together, and shall appoint themselves one head, and shall come up out of the land: for great [shall be] the day of Jezrael.