אֶל־הָעִבְרִים 4

1 על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃

Let us then fear, since a promise is still left us of entering into his rest, lest any one of you should appear to fail of obtaining it.

2 כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃

For to us were glad tidings addressed, as well as to them; but the word which was heard did not profit them, not being mixed with faith in those who heard it.

3 כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃

For we who believed enter into the rest, as he hath said: “So I swore in my wrath, they shall not enter into my rest;” although the works were finished from the foundation of the world.

4 כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃

For he hath spoken in a certain place of the seventh day thus: “And God rested on the seventh day from all his works;”

5 ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃

and in this place again: “They shall not enter into my rest.”

6 ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃

Since then it still remaineth for some to enter into it, and they to whom the glad tidings of it were first brought did not enter in because of disobedience,

7 לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃

he again appointeth a certain day, “To-day”—saying in David so long a time after, as hath before been said—”To-day, if ye hear his voice, harden not your hearts.”

8 כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃

For if Joshua had given them rest, he would not after this be speaking of another day.

9 על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃

There remaineth therefore a sabbath-rest to the people of God.

10 כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃

For he that hath entered into his rest, hath himself rested from his works, as God did from his own.

11 לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃

Let us then strive to enter into that rest, that no one may fall, as a like example of disobedience.

12 כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃

For the word of God is living, and powerful, and sharper than any two-edged sword, piercing even to the dividing asunder of soul and spirit, both the joints and marrow, and is a discerner of the thoughts and intents of the heart;

13 ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃

and there is no creature that is not manifest in his sight; but all things are naked and laid open to the eyes of him with whom we have to do.

14 ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו׃

Since, then, we have a great high-priest, who hath passed through the heavens, Jesus the Son of God, let us hold fast our profession.

15 כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא׃

For we have not a high-priest who cannot be touched with the feeling of our infirmities, but one who hath in all points been tempted as we are, without sin.

16 על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃

Let us therefore come boldly to the throne of grace, that we may obtain mercy, and find grace to help in time of need.