אֶל־הָעִבְרִים 2

1 לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו׃

So then, we really must pay the utmost attention to the things we have heard, so that we not drift away.

2 כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃

For if the word spoken through angels became binding, and every violation and disobedience received a deserved penalty,

3 איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃

how shall we escape if we are careless about that tremendous salvation?—it received its beginning through the Lord's declaration and was confirmed to us by those who heard Him[S],

4 וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובהאציל מרוח קדשו כרצונו׃

God adding His[F] attestation by signs, wonders, various miracles, and distributions of the Holy Spirit according to His own will.

5 כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃

Because it is not to angels that He has subjected the coming inhabited earth, about which we are speaking;

6 כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃

rather, there is a place where someone testified saying: “What is man that You are mindful of him, or son of man that you care for him?

7 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃

You made him lower than the angels, for a little while; You crowned him with glory and honor,

8 כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃

You subjected all things under his feet.” It follows that in subjecting all things to him, He left nothing that is not so subjected. However, we do not yet see everything subjected to him, at present.

9 אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃

But we do see Jesus, who ‘was made lower than the angels, for a little while’ (in order to suffer death), ‘crowned with glory and honor’—this, by the grace of God, so that He[S] might taste death on behalf of everyone.

10 כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃

Because it was appropriate to Him[F], for whom are all things and through whom are all things, in bringing many sons into glory, to complete the Author of their salvation through sufferings.

11 כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים׃

For both He[S] who is sanctifying and those who are being sanctified are all from One, for which reason He is not ashamed to call them ‘brothers’,

12 באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃

saying, “I will declare Your name to my brothers; in the midst of the congregation I will sing praise to You.”

13 ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה׃

And again, “I will put my trust in Him[F]”; and again, “Here am I and the children whom God has given me.”

14 ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃

Since, then, the children have flesh and blood as their share, He[S] Himself likewise partook of the same, in order that through His death He might abolish the one who had the power of death—that is, the devil—

15 ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃

and set free these [the children] who during their whole lifetime were subject to slavery through fear of death.

16 כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃

(Now surely He does not assist angels, but He does assist Abraham's seed.)

17 על כן היה עליו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם׃

That is why He was obliged to become like those ‘brothers’ in all respects, so that He could be a merciful and faithful high priest, in what concerns God, with a view to making propitiation for the sins of the people.

18 כי באשר הוא בעצמו ענה ונתנסה יכל לעזר את המנסים׃

For in that in which He Himself endured suffering, having been tested, He is able to assist those who are being tested.