אֶל־הָעִבְרִים 12
| לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃ | 1 |
Therefore let’s also, seeing we are surrounded by so great a cloud of witnesses, lay aside every weight and the sin which so easily entangles us, and let’s run with perseverance the race that is set before us,
| ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃ | 2 |
looking to Jesus, the author and perfecter of faith, who for the joy that was set before him endured the cross, despising its shame, and has sat down at the right hand of the throne of God.
| התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃ | 3 |
For consider him who has endured such contradiction of sinners against himself, that you don’t grow weary, fainting in your souls.
| עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃ | 4 |
You have not yet resisted to blood, striving against sin.
| ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃ | 5 |
You have forgotten the exhortation which reasons with you as with children, “My son, don’t take lightly the chastening of the Lord, nor faint when you are reproved by him;
| כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃ | 6 |
for whom the Lord loves, he disciplines, and chastises every son whom he receives.”
| אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃ | 7 |
It is for discipline that you endure. God deals with you as with children, for what son is there whom his father doesn’t discipline?
| אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃ | 8 |
But if you are without discipline, of which all have been made partakers, then you are illegitimate, and not children.
| ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃ | 9 |
Furthermore, we had the fathers of our flesh to chasten us, and we paid them respect. Shall we not much rather be in subjection to the Father of spirits and live?
| כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃ | 10 |
For they indeed for a few days disciplined us as seemed good to them, but he for our profit, that we may be partakers of his holiness.
| וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃ | 11 |
All chastening seems for the present to be not joyous but grievous; yet afterward it yields the peaceful fruit of righteousness to those who have been trained by it.
| על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃ | 12 |
Therefore lift up the hands that hang down and the feeble knees,
| ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃ | 13 |
and make straight paths for your feet, so what is lame may not be dislocated, but rather be healed.
| רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃ | 14 |
Follow after peace with all men, and the sanctification without which no man will see the Lord,
| והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃ | 15 |
looking carefully lest there be any man who falls short of the grace of God, lest any root of bitterness springing up trouble you and many be defiled by it,
| פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃ | 16 |
lest there be any sexually immoral person or profane person, like Esau, who sold his birthright for one meal.
| הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃ | 17 |
For you know that even when he afterward desired to inherit the blessing, he was rejected, for he found no place for a change of mind though he sought it diligently with tears.
| כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃ | 18 |
For you have not come to a mountain that might be touched and that burned with fire, and to blackness, darkness, storm,
| ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃ | 19 |
the sound of a trumpet, and the voice of words; which those who heard it begged that not one more word should be spoken to them,
| כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃ | 20 |
for they could not stand that which was commanded, “If even an animal touches the mountain, it shall be stoned”.
| והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃ | 21 |
So fearful was the appearance that Moses said, “I am terrified and trembling.”
| כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃ | 22 |
But you have come to Mount Zion and to the city of the living God, the heavenly Jerusalem, and to innumerable multitudes of angels,
| ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃ | 23 |
to the festal gathering and assembly of the firstborn who are enrolled in heaven, to God the Judge of all, to the spirits of just men made perfect,
| ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃ | 24 |
to Jesus, the mediator of a new covenant, and to the blood of sprinkling that speaks better than that of Abel.
| לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃ | 25 |
See that you don’t refuse him who speaks. For if they didn’t escape when they refused him who warned on the earth, how much more will we not escape who turn away from him who warns from heaven,
| אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃ | 26 |
whose voice shook the earth then, but now he has promised, saying, “Yet once more I will shake not only the earth, but also the heavens.”
| וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃ | 27 |
This phrase, “Yet once more” signifies the removing of those things that are shaken, as of things that have been made, that those things which are not shaken may remain.
| לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃ | 28 |
Therefore, receiving a Kingdom that can’t be shaken, let’s have grace, through which we serve God acceptably, with reverence and awe,
| כי אלהינו אש אכלה הוא׃ | 29 |
for our God is a consuming fire.
