< אֶל־הָעִבְרִים 11 >
כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃ | 1 |
Now faith is the substance of things hoped for, the evidence of things not seen.
For by it the elders obtained a good report.
באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃ (aiōn ) | 3 |
Through faith we understand that the worlds were framed by the word of God, so that things which are seen were not made of things which appeared. (aiōn )
באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃ | 4 |
By faith Abel offered to God a more excellent sacrifice than Cain, by which he obtained testimony that he was righteous, God testifying of his gifts: and by it he being dead yet speaketh.
באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃ | 5 |
By faith Enoch was translated, that he should not see death; and was not found, because God had translated him: for before his translation he had this testimony, that he pleased God.
ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃ | 6 |
But without faith [it is] impossible to please [him]: for he that cometh to God must believe that he is, and [that] he is a rewarder of them that diligently seek him.
באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃ | 7 |
By faith Noah, being warned by God of things not seen as yet, moved with fear, prepared an ark to the saving of his house; by which he condemned the world, and became heir of the righteousness which is by faith.
באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃ | 8 |
By faith Abraham, when he was called to remove into a place which he should afterwards receive for an inheritance, obeyed; and he went out not knowing whither he was going.
באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃ | 9 |
By faith he sojourned in the land of promise, as [in] a foreign country, dwelling in tabernacles with Isaac and Jacob, the heirs with him of the same promise:
כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃ | 10 |
For he looked for a city which hath foundations, whose builder and maker [is] God.
באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃ | 11 |
Through faith also Sarah herself received strength to conceive seed, and was delivered of a child when she was past age, because she judged him faithful who had promised.
על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃ | 12 |
Therefore there sprang even from one, and him as good as dead, [so many] as the stars of the sky in multitude, and as the sand which is by the sea-shore innumerable.
כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃ | 13 |
These all died in faith, not having received the promises, but having seen them afar off, and were persuaded of [them], and embraced [them], and confessed that they were strangers and pilgrims on the earth.
הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃ | 14 |
For they that say such things declare plainly that they seek a country.
ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃ | 15 |
And truly, if they had been mindful of that [country] from whence they came, they might have had opportunity to return.
אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃ | 16 |
But now they desire a better [country], that is, a heavenly: wherefore God is not ashamed to be called their God; for he hath prepared for them a city.
באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃ | 17 |
By faith Abraham, when he was tried, offered up Isaac: and he that had received the promises offered up his only-begotten [son],
אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃ | 18 |
Of whom it was said, That in Isaac shall thy seed be called:
ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃ | 19 |
Accounting that God [was] able to raise [him] even from the dead; from whence also he received him in a figure.
באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃ | 20 |
By faith Isaac blessed Jacob and Esau concerning things to come.
באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃ | 21 |
By faith Jacob, when he was dying, blessed both the sons of Joseph; and worshiped, [leaning] upon the top of his staff.
באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃ | 22 |
By faith Joseph, when he died, made mention of the departing of the children of Israel; and gave commandment concerning his bones.
באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃ | 23 |
By faith Moses when he was born, was hid three months by his parents, because they saw [he was] a proper child; and they were not afraid of the king's commandment.
באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃ | 24 |
By faith Moses, when he had come to years, refused to be called the son of Pharaoh's daughter;
ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ | 25 |
Choosing rather to suffer affliction with the people of God, than to enjoy the pleasures of sin for a season;
בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ | 26 |
Esteeming the reproach of Christ greater riches than the treasures of Egypt: for he had respect to the recompense of the reward.
באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃ | 27 |
By faith he forsook Egypt, not fearing the wrath of the king: for he endured, as seeing him who is invisible.
באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃ | 28 |
Through faith he kept the passover, and the sprinkling of blood, lest he that destroyed the first-born should touch them.
באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃ | 29 |
By faith they passed through the Red sea as by dry [land]: which the Egyptians essaying to do were drowned.
באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃ | 30 |
By faith the walls of Jericho fell down after they had been encompassed seven days.
באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃ | 31 |
By faith the harlot Rahab perished not with them that believed not, as she had received the spies with peace.
ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃ | 32 |
And what shall I say more? for the time would fail me to tell of Gideon, and [of] Barak, and [of] Samson, and [of] Jephthah, [of] David also, and Samuel, and [of] the prophets:
אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃ | 33 |
Who through faith subdued kingdoms, wrought righteousness, obtained promises, stopped the mouths of lions,
וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃ | 34 |
Quenched the violence of fire, escaped the edge of the sword, out of weakness were made strong, became valiant in fight, turned to flight the armies of the aliens.
נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ | 35 |
Women received their dead raised to life again: and others were tortured, not accepting deliverance; that they might obtain a better resurrection:
מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃ | 36 |
And others had trial of [cruel] mockings and scourgings, and, moreover of bonds and imprisonment:
נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃ | 37 |
They were stoned, they were sawn asunder, were tempted, were slain with the sword: they wandered about in sheep-skins, and goat-skins; being destitute, afflicted, tormented;
אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃ | 38 |
(Of whom the world was not worthy: ) they wandered in deserts, and [in] mountains, and [in] dens and caves of the earth.
וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃ | 39 |
And these all, having obtained a good report through faith, received not the promise:
למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃ | 40 |
God having provided some better [thing] for us, that they without us should not be made perfect.