< אֶל־הָעִבְרִים 11 >
כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃ | 1 |
Now, faith is the confidence of things hoped for, and the conviction of things not seen.
By this, the ancients obtained reputation.
באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃ (aiōn ) | 3 |
By faith, we understand that the worlds were formed by the word of God; so that the things which were seen, were not made of things which do appear. (aiōn )
באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃ | 4 |
By faith Abel offered to God a better sacrifice than Cain, on account of which he was commended as righteous; God testifying in favor of his oblations: and so, by it, though dead he still speaks.
באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃ | 5 |
By faith Enoch was translated, that he might not see death, and was not found, because God had translated him; for, before his translation, it was testified that he pleased God.
ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃ | 6 |
But without faith it is impossible to please God. For he who comes to God, must believe that he is, and that he is a rewarder of them who diligently seek him.
באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃ | 7 |
By faith, Noah, when he received a revelation concerning things not yet seen, being seized with religious fear, prepared an ark for the salvation of his family; by which he condemned the world, and became an heir of the righteousness which is by faith.
באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃ | 8 |
By faith, Abraham, when called to go out into a place which he should afterward receive as an inheritance, obeyed, and went out, not knowing whither he was going.
באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃ | 9 |
By faith, he sojourned in the land of promise, as in a foreign land, dwelling in tents with Isaac and Jacob, the joint heirs of the same promise:
כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃ | 10 |
for he expected the city having foundations, whose builder and maker is God.
באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃ | 11 |
By faith, also, Sarah herself received strength for the conception of seed, and brought forth, when past the time of life; because she judged him faithful who had promised.
על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃ | 12 |
And, therefore, there sprang from one who was dead, in this respect, a race, as the stars of heaven in multitude, and as the sand, which is on the sea-shore, innumerable.
כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃ | 13 |
All these died in faith, not having received the promises. For, seeing the things promised, afar off, and embracing them, they confessed that they were strangers and pilgrims in the land.
הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃ | 14 |
Now they who speak such things, plainly declare that they earnestly seek a country.
ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃ | 15 |
For truly, if they had remembered that from which they came out, they might have had an opportunity to return it.
אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃ | 16 |
But, indeed, they strongly desired a better country; that is, a heavenly. Therefore, God is not ashamed of them--to be called their God; because he has prepared for them a city.
באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃ | 17 |
By faith, Abraham, when tried, offered up Isaac; he who had received the promises offered up his only begotten,
אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃ | 18 |
concerning whom it was said, that "In Isaac shall thy seed be called";
ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃ | 19 |
reasoning that God was able to raise him even from the dead; from whence, indeed, he received him in a figure.
באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃ | 20 |
By faith, Isaac blessed Jacob and Esau, with respect to things to come.
באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃ | 21 |
By faith, Jacob, when dying, blessed each of the sons of Joseph, and worshiped, bowing on the top of his staff.
באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃ | 22 |
By faith, Joseph, when dying, made mention concerning the departing of the children of Israel, and gave commandment concerning his bones.
באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃ | 23 |
By faith, Moses, when born, was hid three months by his parents, because they saw that he was a beautiful child, and were not afraid of the king's commandment.
באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃ | 24 |
By faith, Moses, when he was grown up, refused to be called the son of Pharaoh's daughter;
ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ | 25 |
choosing rather to suffer evil with the people of God, than to have the temporary fruition of sin,
בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ | 26 |
esteeming the reproach of Christ greater riches than the treasures of Egypt; for he looked forward to the retribution.
באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃ | 27 |
By faith, he left Egypt, not being afraid of the wrath of the king. For he courageously persevered, as perceiving the invisible God.
באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃ | 28 |
By faith, he appointed the passover, and the sprinkling of the blood; that he who destroyed the first-born, might not touch them.
באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃ | 29 |
By faith, they passed through the Red Sea, as by dry land, which the Egyptians attempting to do, were drowned.
באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃ | 30 |
By faith, the walls of Jericho fell down, having been encompassed seven days.
באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃ | 31 |
By faith, Rahab, the harlot, was not destroyed with the unbelievers, having received the spies in peace.
ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃ | 32 |
And what shall I say more? for the time would fail me, to speak of Gideon, and Barak, and Samson, and Jepthah, and David, also, and Samuel, and the prophets--
אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃ | 33 |
who, through faith, subdued kingdom, wrought righteousness, obtained promises, stopped the mouths of lions,
וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃ | 34 |
quenched the strength of fire, escaped the edges of the sword, grew strong from sickness, became valiant in battle, overturned the camps of the aliens.
נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ | 35 |
Women received their dead by a resurrection, and others were tortured, not accepting deliverance, that they might obtain a better resurrection.
מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃ | 36 |
And others had trial of mockings and scourgings; and, moreover of bonds and imprisonment.
נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃ | 37 |
They were stoned, they were sawn asunder, they were tempted, they died by the slaughter of the sword, they went about in sheep skins, and in goat skins, being destitute, afflicted, maltreated;
אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃ | 38 |
of these the world was not worthy: they wandered in deserts, and mountains, and in caves, and holes of the earth.
וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃ | 39 |
Now, all these, though commanded on account of faith, did not receive the promise,
למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃ | 40 |
God having provided something better for us, that they, without us, should not be made perfect.