אֶל־הָעִבְרִים 10

1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

For the Law but shadowing forth the good things to come, and not having the very image of the things, can never with the same sacrifices which they offer year by year continually make those who come with them perfect.

2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

For in that case would they not have ceased to be offered, because the worshippers, having been once purified, would have had no more consciousness of sins?

3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

But in these sacrifices there is a remembrance of sins every year.

4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

For it is impossible that the blood of bulls and goats should take away sins.

5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

Wherefore, when he cometh into the world, he saith: “Sacrifice and offering thou wouldest not, but a body didst thou prepare for me;

6 עולה וחטאה לא שאלת׃

in whole burnt-offerings and sacrifices for sin thou hadst no pleasure.

7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

Then said I, Lo, I have come—in the volume of the book it is written of me—to do thy will, O God.”

8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

Saying above, “Sacrifices and offerings, and whole burnt-offerings and sacrifices for sin thou wouldest not, and hadst no pleasure in them,”—such as are offered in conformity to the Law, —

9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

then hath he said, “Lo, I have come to do thy will.” He setteth aside the first, that he may establish the second.

10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

And in this will we have been sanctified through the offering of the body of Jesus Christ once for all.

11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

And every priest indeed standeth performing daily service, and offering again and again the same sacrifices, which can never take away sins;

12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

but he, after he had offered one sacrifice for sins, sat down for ever on the right hand of God,

13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

thenceforth waiting until his enemies be made his footstool.

14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

For by one offering he hath perfected for ever those who are sanctified.

15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

Moreover the Holy Spirit also is a witness to us of this. For after he had said,

16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

“This is the covenant that I will make with them after those days,” the Lord saith, “I will put my laws into their hearts, and in their minds will I write them,

17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

and their sins and iniquities will I remember no more.”

18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

But where there is remission of these, there is no longer offering for sin.

19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

Having therefore, brethren, boldness for entrance into the sanctuary by the blood of Jesus,

20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

a new and living way, which he consecrated for us, through the veil, that is, his flesh,

21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

and having a great priest over the house of God,

22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

let us draw near with a true heart in full assurance of faith, having had our hearts sprinkled from an evil conscience; and having had our bodies washed with pure water,

23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

let us hold fast the profession of our hope without wavering, for he is faithful who promised;

24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

and let us consider one another, to excite to love and to good works,

25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

not forsaking the assembling of ourselves together, as the custom of some is, but exhorting one another; and so much the more, as ye see the day approaching.

26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

For if we sin willingly after we have received the knowledge of the truth, there no longer remaineth a sacrifice for sins;

27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

but a certain fearful looking for judgment, and an indignation by fire, which will devour the adversaries.

28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

He that hath set at nought the law of Moses dieth without mercy under two or three witnesses;

29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

of how much heavier punishment, think ye, will he be thought worthy, who hath trodden under foot the Son of God, and hath counted the blood of the covenant, wherewith he was sanctified, an unholy thing, and hath done despite to the Spirit of grace?

30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

For we know him who said, “Vengeance belongeth to me, I will recompense, saith the Lord;” and again, “The Lord will judge his people.”

31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.

32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

But call to remembrance the former days, in which, after ye were enlightened, ye endured a great struggle with sufferings;

33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

partly, while ye were made a gazing-stock both by reproaches and afflictions; and partly, while ye became partakers with those that were so used.

34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

For ye sympathized with those in bonds, and ye took joyfully the plundering of your goods, knowing that ye have for yourselves a better and an enduring substance.

35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

Cast not away therefore your confidence, which hath great recompense of reward.

36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

For ye have need of endurance; that, after ye have done the will of God, ye may receive what is promised.

37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

For yet a very little while, and “he that is to come will come, and will not tarry.

38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

Now my righteous man shall live by faith; but if he draw back, my soul hath no pleasure in him.”

39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

But we are not of those who draw back, unto perdition; but of those who believe, to the saving of the soul.