אֶל־הָעִבְרִים 10

1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃

NOW the law, having a shadow of the good things which were to come, not the very substance of the things, cannot possibly, by the same sacrifices which they offer year by year continually, make those perfect who approach God;

2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃

else they would have discontinued to make the offering, because they who performed the service being once made clean, would have had no more sense of sins on their conscience.

3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃

But in these sacrifices there is a commemoration of sins every year.

4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃

For it is impossible that the blood of bulls and goats should take away sin.

5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃

Wherefore, coming into the world, he saith, “Sacrifice and oblation thou hast not chosen, but thou hast exactly fashioned a body for me:

6 עולה וחטאה לא שאלת׃

thou hast had no delight in whole burnt-offerings and sacrifices for sin:

7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃

then I said, Here am I; (in the volume of the book it is written of me) I come to do thy will, O God.”

8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃

Having said before that sacrifice, and oblation, and whole burnt-offerings and sin-offerings thou hast not chosen, nor takest pleasure in, (which are offered according to the law, )

9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃

he then added, Lo, I come to do thy will, O God. He abolishes the first that he may establish the second.

10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃

By the which will we are sanctified through the oblation of the body of Jesus Christ, once for all.

11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃

And every priest standeth indeed daily performing the divine service, and frequently offering the same sacrifices, which cannot possibly take away sins:

12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃

but this person, having offered one sacrifice for sins, for ever hath seated himself at the right hand of God;

13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃

henceforth waiting till his enemies be put as a footstool for his feet.

14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃

For by one oblation he hath made those perfect for ever who are sanctified.

15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃

Now the Holy Ghost also beareth this testimony to us: for after declaring before,

16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃

“This is the testament which I will appoint to them after those days, saith the Lord; giving my laws to their hearts, even on their minds will I inscribe them;”

17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃

he adds, “and their sins and their iniquities I will in no wise remember any more.”

18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃

Now where there is remission of these, no more offering for sin is needed.

19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃

Having therefore, brethren, entire liberty of entrance into the holies by the blood of Jesus―

20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃

a way, which he hath consecrated for us, newly opened, and giving life, through the vail, that is, his flesh;

21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃

and having a great priest over the house of God,

22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃

let us come to him with a true heart, in full assurance of faith, having our hearts sprinkled from an evil conscience, and the body washed with pure water:

23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃

let us hold fast the profession of hope unwavering, (for he who promises is faithful.)

24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃

and let us attentively observe one another, to excite an ardour of love and of good works:

25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃

not deserting the assembling of ourselves together, as is the custom with some, but exhorting to it; and so much the more, as ye see the day approaching.

26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃

For if we sin wilfully after we have received the knowledge of the truth, no more sacrifice for sins remaineth;

27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃

but a certain terrible expectation of judgment, and a burning indignation, ready to devour these enemies.

28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃

Any man who treated the law of Moses with neglect, was put to death, without mercy, on the deposition of two or three witnesses:

29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃

by how much, think ye, shall he be counted worthy of more condign punishment who hath trampled on the Son of God, and regarded the blood of his testament, by which he was sanctified, as an unclean thing, and hath treated the gracious Spirit contumeliously?

30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃

For we know him who declares, “Vengeance is mine, I will repay, saith the Lord.” And again, “The Lord will judge his people.”

31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃

It is a fearful thing to fall into the hands of the living God.

32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃

But remember the past days in which, after ye had been illuminated, ye endured a great conflict of sufferings;

33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃

partly while publicly exposed to revilings and tribulations, partly as being in communion with those who were treated in this manner.

34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃

For ye have been fellow-sufferers with my bonds, and received with joy the plundering of your properties, knowing in yourselves that you have in the heavens a better substance, and permanent.

35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃

Recede not therefore from your boldness of profession, which brings a great recompence of reward.

36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃

For ye have need of patience, that after ye have done the will of God, ye may receive the promise.

37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃

For yet a little, very little while, and he that is coming will come, and will not delay.

38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃

“The just man then will live by faith;” and if he draw back, my soul shall have no delight in him.

39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃

But we are not of those who turn back unto perdition; but of those who believe to the salvation of the soul.