אֶל־הָעִבְרִים 1
| האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃ | 1 |
| אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃ (aiōn g165) | 2 |
| והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃ | 3 |
| ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃ | 4 |
| כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃ | 5 |
| ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃ | 6 |
| הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ | 7 |
| אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃ (aiōn g165) | 8 |
| אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃ | 9 |
| ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ | 10 |
| המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃ | 11 |
| כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ | 12 |
| ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | 13 |
| הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃ | 14 |
