חבקוק 1

1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃

The burden which Habakkuk the prophet did see.

2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃

O LORD, how long shall I cry, and thou wilt not hear? I cry out unto thee of violence, and thou wilt not save.

3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃

Why dost thou shew me iniquity, and look upon perverseness? for spoiling and violence are before me: and there is strife, and contention riseth up.

4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃

Therefore the law is slacked, and judgment doth never go forth: for the wicked doth compass about the righteous; therefore judgment goeth forth perverted.

5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃

Behold ye among the nations, and regard, and wonder marvelously: for I work a work in your days, which ye will not believe though it be told you.

6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃

For, lo, I raise up the Chaldeans, that bitter and hasty nation; which march through the breadth of the earth, to possess dwelling places that are not theirs.

7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃

They are terrible and dreadful: their judgment and their dignity proceed from themselves.

8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃

Their horses also are swifter than leopards, and are more fierce than the evening wolves; and their horsemen spread themselves: yea, their horsemen come from far; they fly as an eagle that hasteth to devour.

9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃

They come all of them for violence; their faces are set eagerly as the east wind; and they gather captives as the sand.

10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃

Yea, he scoffeth at kings, and princes are a derision unto him: he derideth every strong hold; for he heapeth up dust, and taketh it.

11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃

Then shall he sweep by [as] a wind, and shall pass over, and be guilty: [even] he whose might is his god.

12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃

Art not thou from everlasting, O LORD my God, mine Holy One? we shall not die. O LORD, thou hast ordained him for judgment; and thou, O Rock, hast established him for correction.

13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃

Thou that art of purer eyes than to behold evil, and that canst not look on perverseness, wherefore lookest thou upon them that deal treacherously, and holdest thy peace when the wicked swalloweth up the man that is more righteous than he;

14 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃

and makest men as the fishes of the sea, as the creeping things, that have no ruler over them?

15 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃

He taketh up all of them with the angle, he catcheth them in his net, and gathereth them in his drag: therefore he rejoiceth and is glad.

16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃

Therefore he sacrificeth unto his net, and burneth incense unto his drag; because by them his portion is fat, and his meat plenteous.

17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃

Shall he therefore empty his net, and not spare to slay the nations continually?