חבקוק 1

1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃

The burden which Habakkuk the prophet did see.

2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃

O LORD, how long shall I cry, and you will not hear! even cry out to you of violence, and you will not save!

3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃

Why do you show me iniquity, and cause me to behold grievance? for spoiling and violence are before me: and there are that raise up strife and contention.

4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃

Therefore the law is slacked, and judgment does never go forth: for the wicked does compass about the righteous; therefore wrong judgment proceeds.

5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃

Behold you among the heathen, and regard, and wonder marvelously: for I will work a work in your days which you will not believe, though it be told you.

6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃

For, see, I raise up the Chaldeans, that bitter and hasty nation, which shall march through the breadth of the land, to possess the dwelling places that are not theirs.

7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃

They are terrible and dreadful: their judgment and their dignity shall proceed of themselves.

8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃

Their horses also are swifter than the leopards, and are more fierce than the evening wolves: and their horsemen shall spread themselves, and their horsemen shall come from far; they shall fly as the eagle that hastens to eat.

9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃

They shall come all for violence: their faces shall sup up as the east wind, and they shall gather the captivity as the sand.

10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃

And they shall scoff at the kings, and the princes shall be a scorn to them: they shall deride every strong hold; for they shall heap dust, and take it.

11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃

Then shall his mind change, and he shall pass over, and offend, imputing this his power to his god.

12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃

Are you not from everlasting, O LORD my God, my Holy One? we shall not die. O LORD, you have ordained them for judgment; and, O mighty God, you have established them for correction.

13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃

You are of purer eyes than to behold evil, and can not look on iniquity: why look you on them that deal treacherously, and hold your tongue when the wicked devours the man that is more righteous than he?

14 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃

And make men as the fishes of the sea, as the creeping things, that have no ruler over them?

15 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃

They take up all of them with the angle, they catch them in their net, and gather them in their drag: therefore they rejoice and are glad.

16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃

Therefore they sacrifice to their net, and burn incense to their drag; because by them their portion is fat, and their meat plenteous.

17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃

Shall they therefore empty their net, and not spare continually to slay the nations?