< חבקוק 1 >
המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃ | 1 |
THE BURDEN which Habakkuk the prophet did see.
עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃ | 2 |
How long, O LORD, shall I cry, and Thou wilt not hear? I cry out unto Thee of violence, and Thou wilt not save.
למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃ | 3 |
Why dost Thou show me iniquity, and beholdest mischief? And why are spoiling and violence before me? so that there is strife, and contention ariseth.
על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃ | 4 |
Therefore the law is slacked, and right doth never go forth; for the wicked doth beset the righteous; therefore right goeth forth perverted.
ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃ | 5 |
Look ye among the nations, and behold, and wonder marvellously; for, behold, a work shall be wrought in your days, which ye will not believe though it be told you.
כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃ | 6 |
For, lo, I raise up the Chaldeans, that bitter and impetuous nation, that march through the breadth of the earth, to possess dwelling-places that are not theirs.
אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃ | 7 |
They are terrible and dreadful; their law and their majesty proceed from themselves.
וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃ | 8 |
Their horses also are swifter than leopards, and are more fierce than the wolves of the desert; and their horsemen spread themselves; yea, their horsemen come from far, they fly as a vulture that hasteth to devour.
כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃ | 9 |
They come all of them for violence; their faces are set eagerly as the east wind; and they gather captives as the sand.
והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃ | 10 |
And they scoff at kings, and princes are a derision unto them; they deride every stronghold, for they heap up earth, and take it.
אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃ | 11 |
Then their spirit doth pass over and transgress, and they become guilty: even they who impute their might unto their god.
הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃ | 12 |
Art not Thou from everlasting, O LORD my God, my Holy One? We shall not die. O LORD, Thou hast ordained them for judgment, and Thou, O Rock, hast established them for correction.
טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃ | 13 |
Thou that art of eyes too pure to behold evil, and that canst not look on mischief, wherefore lookest Thou, when they deal treacherously, and holdest Thy peace, when the wicked swalloweth up the man that is more righteous than he;
ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃ | 14 |
And makest men as the fishes of the sea, as the creeping things, that have no ruler over them?
כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃ | 15 |
They take up all of them with the angle, they catch them in their net, and gather them in their drag; therefore they rejoice and exult.
על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃ | 16 |
Therefore they sacrifice unto their net, and offer unto their drag; because by them their portion is fat, and their food plenteous.
העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃ | 17 |
Shall they therefore empty their net, and not spare to slay the nations continually?