חבקוק 3
| תפלה לחבקוק הנביא על שגינות׃ | 1 |
Oratio Habacuc prophetæ, pro ignorantiis.
| יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור׃ | 2 |
[Domine, audivi auditionem tuam, et timui. Domine, opus tuum, in medio annorum vivifica illud; in medio annorum notum facies: cum iratus fueris, misericordiæ recordaberis.
| אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃ | 3 |
Deus ab austro veniet, et Sanctus de monte Pharan: operuit cælos gloria ejus, et laudis ejus plena est terra.
| ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה׃ | 4 |
Splendor ejus ut lux erit, cornua in manibus ejus: ibi abscondita est fortitudo ejus.
| לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃ | 5 |
Ante faciem ejus ibit mors, et egredietur diabolus ante pedes ejus.
| עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃ | 6 |
Stetit, et mensus est terram; aspexit, et dissolvit gentes, et contriti sunt montes sæculi: incurvati sunt colles mundi ab itineribus æternitatis ejus.
| תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃ | 7 |
Pro iniquitate vidi tentoria Æthiopiæ; turbabuntur pelles terræ Madian.
| הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃ | 8 |
Numquid in fluminibus iratus es, Domine? aut in fluminibus furor tuus? vel in mari indignatio tua? Qui ascendes super equos tuos, et quadrigæ tuæ salvatio.
| עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃ | 9 |
Suscitans suscitabis arcum tuum, juramenta tribubus quæ locutus es; fluvios scindes terræ.
| ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃ | 10 |
Viderunt te, et doluerunt montes; gurges aquarum transiit: dedit abyssus vocem suam; altitudo manus suas levavit.
| שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך׃ | 11 |
Sol et luna steterunt in habitaculo suo: in luce sagittarum tuarum ibunt, in splendore fulgurantis hastæ tuæ.
| בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃ | 12 |
In fremitu conculcabis terram; in furore obstupefacies gentes.
| יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה׃ | 13 |
Egressus es in salutem populi tui, in salutem cum christo tuo: percussisti caput de domo impii, denudasti fundamentum ejus usque ad collum.
| נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃ | 14 |
Maledixisti sceptris ejus, capiti bellatorum ejus, venientibus ut turbo ad dispergendum me: exsultatio eorum, sicut ejus qui devorat pauperem in abscondito.
| דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃ | 15 |
Viam fecisti in mari equis tuis, in luto aquarum multarum.
| שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃ | 16 |
Audivi, et conturbatus est venter meus; a voce contremuerunt labia mea. Ingrediatur putredo in ossibus meis, et subter me scateat: ut requiescam in die tribulationis, ut ascendam ad populum accinctum nostrum.
| כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃ | 17 |
Ficus enim non florebit, et non erit germen in vineis; mentietur opus olivæ, et arva non afferent cibum: abscindetur de ovili pecus, et non erit armentum in præsepibus.
| ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃ | 18 |
Ego autem in Domino gaudebo; et exsultabo in Deo Jesu meo.
| יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃ | 19 |
Deus Dominus fortitudo mea, et ponet pedes meos quasi cervorum: et super excelsa mea deducet me victor in psalmis canentem.]
