חבקוק 1

1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃

The burden that Habakkuk the prophet hath seen:

2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃

Till when, O Jehovah, have I cried, And Thou dost not hear? I cry unto Thee — 'Violence,' and Thou dost not save.

3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃

Why dost Thou shew me iniquity, And perversity dost cause to behold? And spoiling and violence [are] before me, And there is strife, and contention doth lift [itself] up,

4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃

Therefore doth law cease, And judgment doth not go forth for ever, For the wicked is compassing the righteous, Therefore wrong judgment goeth forth.

5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃

Look ye on nations, and behold and marvel greatly. For a work He is working in your days, Ye do not believe though it is declared.

6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃

For, lo, I am raising up the Chaldeans, The bitter and hasty nation, That is going to the broad places of earth, To occupy tabernacles not its own.

7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃

Terrible and fearful it [is], From itself its judgment and its excellency go forth.

8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃

Swifter than leopards have been its horses, And sharper than evening wolves, And increased have its horsemen, Even its horsemen from afar come in, They fly as an eagle, hasting to consume.

9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃

Wholly for violence it doth come in, Their faces swallowing up the east wind, And it doth gather as the sand a captivity.

10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃

And at kings it doth scoff, And princes [are] a laughter to it, At every fenced place it doth laugh, And it heapeth up dust, and captureth it.

11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃

Then passed on hath the spirit, Yea, he doth transgress, And doth ascribe this his power to his god.

12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃

Art not Thou of old, O Jehovah, my God, my Holy One? We do not die, O Jehovah, For judgment Thou hast appointed it, And, O Rock, for reproof Thou hast founded it.

13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃

Purer of eyes than to behold evil, To look on perverseness Thou art not able, Why dost Thou behold the treacherous? Thou keepest silent when the wicked Doth swallow the more righteous than he,

14 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃

And Thou makest man as fishes of the sea, As a creeping thing — none ruling over him.

15 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃

Each of them with a hook he hath brought up, He doth catch it in his net, and gathereth it in his drag, Therefore he doth joy and rejoice.

16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃

Therefore he doth sacrifice to his net, And doth make perfume to his drag, For by them [is] his portion fertile, and his food fat.

17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃

Doth he therefore empty his net, And continually to slay nations spare not?