חבקוק 1

1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃

The oracle of which Habakkuk the prophet, had vision:

2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃

How long, O Yahweh, have I called out, and thou wouldst not hear me? Have I kept crying unto thee of violence, and thou wouldst not save?

3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃

Wherefore shouldst thou let me see iniquity, and, wrong, shouldst let me behold, and, force and violence, be straight before me, —and there should have ever been someone who, contention and strife, would uphold?

4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃

For which cause, benumbed is the law, and there is never any going forth of justice, —for, the lawless, doth circumvent the righteous, for which cause, justice doth go forth perverted?

5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃

Behold ye, among the nations, and look around, Yea stand stock still—stare, —for, a work, is being wrought in your days, ye will not believe, when it is recounted.

6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃

For, behold me! raising up the Chaldeans, the bitter and headlong nation, —that marcheth to the breadths of the earth, to take possession of habitations, not his.

7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃

Awful and fearful, is he, —from himself, his decision and his uprising, proceed.

8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃

Then, swifter than leopards, are his horses, and, more sharply they attack, than evening wolves, and forward have leapt his chargers, —Yea, his chargers, from afar, will come in, they will fly as an eagle hath hastened to devour.

9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃

Solely for violence, will he come, the intent of their faces, is—To the east! And he hath gathered, as the sand, a captive host;

10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃

And, he, over kings, will make merry, and, nobles, will be a scorn to him: he, at any fortress, will laugh, once he hath heaped up dust, he hath captured it!

11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃

Then, hath he become arrogant in spirit, and hath committed excess, and so is guilty, —this his violence, is due to his god.

12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃

Art not, thou, from of old, O Yahweh, my God, my Holy One? Thou diest not! O Yahweh, to judgment, hast thou appointed him, and, O Rock, to correction, hast thou devoted him:

13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃

[Thou] whose eyes are too pure to look with approval on wrong, to respect oppression, canst not endure, —Wherefore, shouldst thou respect the treacherous? Be silent, when the lawless, swalloweth up, one more righteous than he?

14 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃

So wouldst thou have made Men, like the fishes of the sea, —like the creeping thing that hath no ruler over it:

15 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃

All of which, with a hook, one bringeth up, raketh together with his drag, and hath gathered with his net, —

16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃

On which account, he is glad and exulteth: on which account, he sacrificeth to his Net, and burneth incense to his Drag; because, thereby, rich, is his portion, and his food—fatness!

17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃

Shall he, on this account, empty his net? And, the continual slaying of nations, deem to be no pity?