בראשית 9
| ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ | 1 |
| וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֶת־בָּנָיו וַיֹּאמֶר לָהֶם פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת־הָאָֽרֶץ׃ |
| ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ | 2 |
| וּמוֹרַאֲכֶם וְחִתְּכֶם יִֽהְיֶה עַל כׇּל־חַיַּת הָאָרֶץ וְעַל כׇּל־עוֹף הַשָּׁמָיִם בְּכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָֽאֲדָמָה וּֽבְכׇל־דְּגֵי הַיָּם בְּיֶדְכֶם נִתָּֽנוּ׃ |
| כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ | 3 |
| כׇּל־רֶמֶשׂ אֲשֶׁר הוּא־חַי לָכֶם יִהְיֶה לְאׇכְלָה כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת־כֹּֽל׃ |
| אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ | 4 |
| אַךְ־בָּשָׂר בְּנַפְשׁוֹ דָמוֹ לֹא תֹאכֵֽלוּ׃ |
| ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ | 5 |
| וְאַךְ אֶת־דִּמְכֶם לְנַפְשֹֽׁתֵיכֶם אֶדְרֹשׁ מִיַּד כׇּל־חַיָּה אֶדְרְשֶׁנּוּ וּמִיַּד הָֽאָדָם מִיַּד אִישׁ אָחִיו אֶדְרֹשׁ אֶת־נֶפֶשׁ הָֽאָדָֽם׃ |
| שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ | 6 |
| שֹׁפֵךְ דַּם הָֽאָדָם בָּֽאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת־הָאָדָֽם׃ |
| ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ | 7 |
| וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ שִׁרְצוּ בָאָרֶץ וּרְבוּ־בָֽהּ׃ |
| ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ | 8 |
| וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ וְאֶל־בָּנָיו אִתּוֹ לֵאמֹֽר׃ |
| ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ | 9 |
| וַאֲנִי הִנְנִי מֵקִים אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְאֶֽת־זַרְעֲכֶם אַֽחֲרֵיכֶֽם׃ |
| ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ | 10 |
| וְאֵת כׇּל־נֶפֶשׁ הַֽחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם בָּעוֹף בַּבְּהֵמָה וּֽבְכׇל־חַיַּת הָאָרֶץ אִתְּכֶם מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה לְכֹל חַיַּת הָאָֽרֶץ׃ |
| והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ | 11 |
| וַהֲקִמֹתִי אֶת־בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹֽא־יִכָּרֵת כׇּל־בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹֽא־יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָֽרֶץ׃ |
| ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ | 12 |
| וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים זֹאת אֽוֹת־הַבְּרִית אֲשֶׁר־אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כׇּל־נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָֽם׃ |
| את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ | 13 |
| אֶת־קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּֽעָנָן וְהָֽיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָֽרֶץ׃ |
| והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ | 14 |
| וְהָיָה בְּעַֽנְנִי עָנָן עַל־הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָֽן׃ |
| וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ | 15 |
| וְזָכַרְתִּי אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כׇּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכׇל־בָּשָׂר וְלֹֽא־יִֽהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל לְשַׁחֵת כׇּל־בָּשָֽׂר׃ |
| והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ | 16 |
| וְהָיְתָה הַקֶּשֶׁת בֶּֽעָנָן וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם בֵּין אֱלֹהִים וּבֵין כׇּל־נֶפֶשׁ חַיָּה בְּכׇל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָֽרֶץ׃ |
| ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ | 17 |
| וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל־נֹחַ זֹאת אֽוֹת־הַבְּרִית אֲשֶׁר הֲקִמֹתִי בֵּינִי וּבֵין כׇּל־בָּשָׂר אֲשֶׁר עַל־הָאָֽרֶץ׃ |
| ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ | 18 |
| וַיִּֽהְיוּ בְנֵי־נֹחַ הַיֹּֽצְאִים מִן־הַתֵּבָה שֵׁם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָֽעַן׃ |
| שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ | 19 |
| שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה בְּנֵי־נֹחַ וּמֵאֵלֶּה נָֽפְצָה כׇל־הָאָֽרֶץ׃ |
| ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ | 20 |
| וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָֽאֲדָמָה וַיִּטַּע כָּֽרֶם׃ |
| וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ | 21 |
| וַיֵּשְׁתְּ מִן־הַיַּיִן וַיִּשְׁכָּר וַיִּתְגַּל בְּתוֹךְ אׇהֳלֹֽה׃ |
| וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ | 22 |
| וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵּד לִשְׁנֵֽי־אֶחָיו בַּחֽוּץ׃ |
| ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ | 23 |
| וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת־הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל־שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּֽלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם וּפְנֵיהֶם אֲחֹרַנִּית וְעֶרְוַת אֲבִיהֶם לֹא רָאֽוּ׃ |
| וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ | 24 |
| וַיִּיקֶץ נֹחַ מִיֵּינוֹ וַיֵּדַע אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָֽן׃ |
| ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ | 25 |
| וַיֹּאמֶר אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִֽהְיֶה לְאֶחָֽיו׃ |
| ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ | 26 |
| וַיֹּאמֶר בָּרוּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵי שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָֽמוֹ׃ |
| יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ | 27 |
| יַפְתְּ אֱלֹהִים לְיֶפֶת וְיִשְׁכֹּן בְּאׇֽהֳלֵי־שֵׁם וִיהִי כְנַעַן עֶבֶד לָֽמוֹ׃ |
| ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ | 28 |
| וַֽיְחִי־נֹחַ אַחַר הַמַּבּוּל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַֽחֲמִשִּׁים שָׁנָֽה׃ |
| ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ | 29 |
| וַיִּֽהְיוּ כׇּל־יְמֵי־נֹחַ תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וַחֲמִשִּׁים שָׁנָה וַיָּמֹֽת׃ |
