ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ | 1 |
ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ | 2 |
כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ | 3 |
אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ | 4 |
ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ | 5 |
שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ | 6 |
ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ | 7 |
ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ | 8 |
ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ | 9 |
ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ | 10 |
והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ | 11 |
ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ | 12 |
את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ | 13 |
והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ | 14 |
וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ | 15 |
והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ | 16 |
ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ | 17 |
ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ | 18 |
שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ | 19 |
ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ | 20 |
וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ | 21 |
וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ | 22 |
ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ | 23 |
וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ | 24 |
ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ | 25 |
ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ | 26 |
יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ | 27 |
ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ | 28 |
ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ | 29 |