< בראשית 8 >
ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃ | 1 |
Y Dios guardó a Noé en mente, y todos los seres vivientes y las bestias que estaban con él en el arca; y Dios envió un viento sobre la tierra, y las aguas descendieron.
ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃ | 2 |
Y se cerraron las fuentes del abismo y las ventanas del cielo, y la lluvia del cielo se paró.
וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃ | 3 |
Y las aguas se volvieron lentamente de la tierra, y al cabo de ciento cincuenta días las aguas fueron más bajas.
ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃ | 4 |
Y el día diecisiete del mes séptimo, el arca se posó en los montes de Ararat.
והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃ | 5 |
Y las aguas fueron decreciendo, hasta que el primer día del mes décimo se vieron las copas de los montes.
ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃ | 6 |
Entonces, después de cuarenta días, a través de la ventana abierta del arca que él había hecho,
וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃ | 7 |
Noé envió un cuervo, que fue por aquí y por allá hasta que las aguas se secó en la tierra.
וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃ | 8 |
Y envió una paloma para ver si las aguas habían desaparecido de la faz de la tierra;
ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃ | 9 |
Pero la paloma no vio lugar de descanso para su pie, y volvió al arca, porque las aguas aún estaban sobre toda la tierra; y él extendió su mano, y la tomó en el arca.
ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃ | 10 |
Y después de esperar otros siete días, envió a la paloma otra vez;
ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃ | 11 |
Y la paloma volvió al anochecer, y en su boca había una hoja de olivo quebrada; y Noé estaba seguro de que las aguas habían bajado sobre la tierra.
וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃ | 12 |
Y después de siete días más, él envió a la paloma de nuevo, pero ella no regresó a él.
ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃ | 13 |
Y en el año seiscientos y uno, el primer día del primer mes, las aguas se secaron sobre la tierra; y Noé quitó la cubierta del arca y vio que la faz de la tierra estaba seca.
ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ | 14 |
Y en el vigésimo séptimo día del segundo mes, la tierra estaba seca.
וידבר אלהים אל נח לאמר׃ | 15 |
Y Dios dijo a Noé:
צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃ | 16 |
Sal del arca, tú y tu mujer, tus hijos y las mujeres de tus hijos.
כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃ | 17 |
Saca todos los animales que están contigo, aves y ganado, y todo lo que se arrastra en la tierra, para que tengan descendencia, sean fértiles y se aumenten en la tierra.
ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃ | 18 |
Y salió Noé con sus hijos, y su mujer, y las mujeres de sus hijos;
כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃ | 19 |
Y toda bestia y ave, y todo ser viviente de todo género que va sobre la tierra, salieron del arca.
ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ | 20 |
Y Noé hizo un altar al Señor, y de todo animal limpio y pájaro hizo ofrendas quemadas en el altar.
וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃ | 21 |
Y cuando vino el dulce aroma al Señor, él dijo en su corazón: No volveré a maldecir la tierra por causa del hombre, porque los pensamientos del corazón del hombre son malos desde sus primeros días; nunca más enviaré destrucción sobre todos los seres vivos como lo hice.
עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃ | 22 |
Mientras la tierra continúa, el tiempo de la siembra y la entrada del grano, el frío y el calor, el verano y el invierno, el día y la noche, no llegarán a su fin.