בראשית 50

1 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃

Joseph went and hugged his father, weeping over him and kissing him.

2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃

Then Joseph instructed the physicians who worked for him to embalm his father's body. So the physicians embalmed Israel.

3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃

This took a full 40 days, the normal time for the process, and the Egyptians mourned for him for 70 days.

4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃

Once the time of mourning was over, Joseph said to Pharaoh's officials, “If you'd be so kind, please speak to Pharaoh on my behalf, and explain to him that

5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃

my father made me swear an oath, telling me, ‘You must bury me in the tomb I've prepared for myself in Canaan. Please allow me to go and bury my father and then I'll return.’”

6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃

Pharaoh replied, “Go and bury your father as he made you swear to do.”

7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃

Joseph went to bury his father, and all Pharaoh's officials went with him—all Pharaoh's senior advisors and all the leaders of Egypt—

8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃

as well as Joseph's family, his brothers, and his father's family. They only left the small children and their flocks and herds back in Goshen.

9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃

They were accompanied by chariots and horsemen—a really large procession.

10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃

When they got to the threshing floor of Atad, on the other side of the Jordan, they wept loudly in sorrow. Joseph held a seven-day ceremony of mourning for his father there.

11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃

The Canaanites who lived there watched the ceremony of mourning at the threshing floor of Atad. They said, “This is a very sad time of mourning for the Egyptians,” so they renamed the place Abel-mizraim, which is on the other side of the Jordan.

12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃

Jacob's sons did what he had instructed them to do.

13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃

They carried his body to Canaan and buried him in the cave at Machpelah in the field near Mamre, which Abraham had bought from Ephron the Hittite as a burial site.

14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃

After they had buried their father, Joseph and his brothers returned to Egypt along with all those who had gone with them.

15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃

However, now that their father was dead, Joseph's brothers became worried, saying, “Maybe Joseph is holding a grudge against us, and he'll pay us back for all the bad things we did to him.”

16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃

So they sent a message to Joseph to tell him, “Before your father died, he gave this order,

17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃

‘This is what you are to tell Joseph: Forgive your brothers their sins, the bad things they did to you, treating you in such a nasty way.’ Now please forgive us our sins, we who are servants of the God of your father.” When Joseph received their message, he cried.

18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃

Then his brothers themselves came and fell down before Joseph and said, “We are your slaves!”

19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃

“You don't need to be afraid!” he told them. “I don't stand in the place of God, do I?

20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃

While you planned bad things for me, God planned it for good so that in the end many lives could be saved.

21 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃

So don't worry. I'll go on taking care of you and your children.” Speaking kindly like this he calmed them down.

22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃

Joseph remained in Egypt, together with his father's whole family. He lived to be 110,

23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃

and saw three generations of his son Ephraim, and the sons of Makir, Manasseh's son, were placed in his lap when they were born.

24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃

“I'm going to die soon,” Joseph told his brothers, “but God will be with you, and he will lead you out of this country to the land that he swore to give to Abraham, Isaac, and Jacob.”

25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃

Joseph made the sons of Israel swear an oath, saying, “When God comes to be with you, you must take my bones with you when you leave.”

26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃

Joseph died when he was 110. After his body was embalmed, he was placed in a coffin in Egypt.