בראשית 49
| ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃ | 1 |
Og Jakob kalte sine sønner til sig og sa: samle eder, så vil jeg forkynne eder hvad som skal hende eder i de siste dager.
| הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃ | 2 |
Kom sammen og hør, I Jakobs sønner, hør på Israel, eders far!
| ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃ | 3 |
Ruben, min førstefødte er du, min kraft og min styrkes første frukt, høiest i ære og størst i makt.
| פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃ | 4 |
Du bruser over som vannet, du skal intet fortrin ha; for du steg op på din fars leie; da vanhelliget du det - i min seng steg han op!
| שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃ | 5 |
Simeon og Levi er brødre, voldsvåben er deres sverd.
| בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃ | 6 |
Møt ikke i deres hemmelige råd, min sjel, ta ikke del i deres sammenkomster, min ære! For i sin vrede slo de menn ihjel, og i sin selvrådighet skamskar de okser.
| ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃ | 7 |
Forbannet være deres vrede, for den var vill, og deres grumhet, for den var hård! Jeg vil kaste dem omkring i Jakob og sprede dem i Israel.
| יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃ | 8 |
Juda - dig skal dine brødre prise, din hånd skal være på dine fienders nakke, for dig skal din fars sønner bøie sig.
| גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃ | 9 |
En ung løve er Juda; fra rov er du steget op, min sønn! Han legger sig ned, han hviler som en løve, som en løvinne; hvem våger å vekke ham?
| לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃ | 10 |
Ikke skal kongespir vike fra Juda, ikke herskerstav fra hans føtter, inntil fredsfyrsten kommer, og folkene blir ham lydige.
| אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃ | 11 |
Han binder til vintreet sitt unge asen og til den edle ranke sin aseninnes fole; han tvetter i vin sitt klædebon og i druers blod sin kjortel.
| חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃ | 12 |
Dunkle er hans øine av vin, og hvite hans tenner av melk.
| זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃ | 13 |
Sebulon - ved havets strand skal han bo, ved stranden hvor skibene lander; hans side er vendt mot Sidon.
| יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃ | 14 |
Issakar er et sterktbygget asen, som hviler mellem sine hegn.
| וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃ | 15 |
Og han så at hvilen var god, og at landet var fagert; da bøide han sin rygg under byrden og blev en ufri træl.
| דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃ | 16 |
Dan skal dømme sitt folk, han som de andre Israels stammer.
| יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃ | 17 |
Dan skal være en slange på veien, en huggorm på stien, som biter hesten i hælene, så rytteren faller bakover.
| לישועתך קויתי יהוה׃ | 18 |
Efter din frelse bier jeg, Herre!
| גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃ | 19 |
Gad - en fiendeflokk hugger inn på ham, men han hugger dem i hælene.
| מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃ | 20 |
Fra Aser kommer fedmen, hans mat, og lekre retter som for konger har han å gi.
| נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃ | 21 |
Naftali er en lekende hind; liflig er ordet han taler.
| בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃ | 22 |
Et ungt frukttre er Josef, et ungt frukttre ved kilden; grenene skyter ut over muren.
| וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃ | 23 |
Og de egger ham og skyter på ham, de forfølger ham - de pileskyttere.
| ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃ | 24 |
Men fast står han der med sin bue, og hans hender og armer er raske - ved Jakobs Veldiges hender, fra ham, fra hyrden, Israels klippe,
| מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃ | 25 |
fra din fars Gud, og han hjelpe dig, fra den Allmektige, og han velsigne dig med velsignelser fra himmelen der oppe, med velsignelser fra dypet der nede, med brysters og morslivs velsignelser!
| ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ | 26 |
Din fars velsignelser stiger høit op over mine forfedres velsignelser, de når op til de evige høiders grense; de skal komme over Josefs hode, over hans isse, han som er høvding blandt sine brødre.
| בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃ | 27 |
Benjamin er en glupende ulv; om morgenen eter han op rov, og om aftenen deler han ut hærfang.
| כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃ | 28 |
Alle disse er Israels stammer, tolv i tallet, og således var det deres far talte til dem; han velsignet dem, hver av dem velsignet han med den velsignelse som tilkom ham.
| ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃ | 29 |
Og han bød dem og sa til dem: Jeg samles nu til mitt folk; begrav mig hos mine fedre i hulen på hetitten Efrons mark,
| במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃ | 30 |
i hulen på Makpela-marken, østenfor Mamre i Kana'ans land, den mark som Abraham kjøpte av hetitten Efron til eiendoms-gravsted.
| שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃ | 31 |
Der begravde de Abraham og Sara, hans hustru, der begravde de Isak og Rebekka, hans hustru, og der begravde jeg Lea,
| מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃ | 32 |
på den mark og i den hule der som blev kjøpt av Hets barn.
| ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃ | 33 |
Da Jakob var ferdig med de pålegg han vilde gi sine sønner, trakk han føttene op i sengen; og han opgav sin ånd og blev samlet til sine fedre.
