בראשית 47

1 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן׃

Then Joseph went in and told Pharaoh, and said, My father and my brothers, and their flocks, and their herds, and all that they have, have come out of the land of Canaan. And, behold, they are in the land of Goshen.

2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה׃

And he took five men from among his brothers, and presented them to Pharaoh.

3 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו׃

And Pharaoh said to his brothers, What is your occupation? And they said to Pharaoh, Thy servants are shepherds, both we, and our fathers.

4 ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן׃

And they said to Pharaoh, We have come to sojourn in the land, for there is no pasture for thy servants' flocks, for the famine is severe in the land of Canaan. Now therefore, we pray thee, let thy servants dwell in the land of Goshen.

5 ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך׃

And Pharaoh spoke to Joseph, saying, Thy father and thy brothers have come to thee.

6 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי׃

The land of Egypt is before thee. Make thy father and thy brothers to dwell in the best of the land; in the land of Goshen let them dwell. And if thou know any able men among them, then make them rulers over my cattle.

7 ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה׃

And Joseph brought in Jacob his father, and set him before Pharaoh, and Jacob blessed Pharaoh.

8 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך׃

And Pharaoh said to Jacob, How many are the days of the years of thy life?

9 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם׃

And Jacob said to Pharaoh, The days of the years of my pilgrimage are a hundred and thirty years. Few and evil have been the days of the years of my life, and they have not attained to the days of the years of the life of my fathers in the days of their pilgrimage.

10 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה׃

And Jacob blessed Pharaoh, and went out from the presence of Pharaoh.

11 ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה׃

And Joseph placed his father and his brothers, and gave them a possession in the land of Egypt, in the best of the land, in the land of Rameses, as Pharaoh had commanded.

12 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף׃

And Joseph nourished his father, and his brothers, and all his father's household, with bread, according to their families.

13 ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב׃

And there was no bread in all the land, for the famine was very severe, so that the land of Egypt and the land of Canaan fainted by reason of the famine.

14 וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה׃

And Joseph gathered up all the money that was found in the land of Egypt, and in the land of Canaan, for the grain which they bought. And Joseph brought the money into Pharaoh's house.

15 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף׃

And when the money was all spent in the land of Egypt, and in the land of Canaan, all the Egyptians came to Joseph, and said, Give us bread, for why should we die in thy presence? For our money fails.

16 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף׃

And Joseph said, Give your cattle, and I will give you for your cattle, if money fails.

17 ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא׃

And they brought their cattle to Joseph. And Joseph gave them bread in exchange for the horses, and for the flocks, and for the herds, and for the donkeys. And he fed them with bread in exchange for all their cattle for that year.

18 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו׃

And when that year was ended, they came to him the second year, and said to him, We will not hide from my lord, how that our money is all spent, and the herds of cattle are my lord's; there is nothing left in the sight of my lord, but our bodies, and our lands.

19 למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם׃

Why should we die before thine eyes, both we and our land? Buy us and our land for bread, and we and our land will be servants to Pharaoh. And give us seed, that we may live, and not die, and that the land not be desolate.

20 ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה׃

So Joseph bought all the land of Egypt for Pharaoh. For the Egyptians, every man, sold his field, because the famine was severe upon them. And the land became Pharaoh's.

21 ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו׃

And as for the people, he moved them to the cities from one end of the border of Egypt even to the other end of it.

22 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם׃

Only he did not buy the land of the priests, for the priests had a portion from Pharaoh, and ate their portion which Pharaoh gave them. Therefore they did not sell their land.

23 ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה׃

Then Joseph said to the people, Behold, I have bought you this day and your land for Pharaoh. Lo, here is seed for you, and ye shall sow the land.

24 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃

And it shall come to pass at the ingatherings, that ye shall give a fifth to Pharaoh, and four parts shall be your own, for seed of the field, and for your food, and for those of your households, and for food for your little ones.

25 ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה׃

And they said, Thou have saved our lives. Let us find favor in the sight of my lord, and we will be Pharaoh's servants.

26 וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה׃

And Joseph made it a statute concerning the land of Egypt to this day, that Pharaoh should have the fifth. Only the land of the priests alone did not become Pharaoh's.

27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׃

And Israel dwelt in the land of Egypt, in the land of Goshen. And they got possessions in it, and were fruitful, and multiplied exceedingly.

28 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה׃

And Jacob lived in the land of Egypt seventeen years. So the days of Jacob, the years of his life, were a hundred forty-seven years.

29 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים׃

And the time drew near that Israel must die. And he called his son Joseph, and said to him, If now I have found favor in thy sight, put thy hand, I pray thee, under my thigh, and deal kindly and truly with me. Bury me not, I pray thee, in Egypt,

30 ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך׃

but when I sleep with my fathers, thou shall carry me out of Egypt, and bury me in their burying place. And he said, I will do as thou have said.

31 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה׃

And he said, Swear to me, and he swore to him. And Israel bowed himself upon the head of the bed.