בראשית 44

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

He commanded the steward of his house, saying, “Fill the men’s sacks with food, as much as they can carry, and put each man’s money in his sack’s mouth.

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

Put my cup, the silver cup, in the sack’s mouth of the youngest, with his grain money.” He did according to the word that Joseph had spoken.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their donkeys.

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

When they had gone out of the city, and were not yet far off, Joseph said to his steward, “Up, follow after the men. When you overtake them, ask them, ‘Why have you rewarded evil for good?

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

Isn’t this that from which my lord drinks, and by which he indeed divines? You have done evil in so doing.’”

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

He overtook them, and he spoke these words to them.

7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

They said to him, “Why does my lord speak such words as these? Far be it from your servants that they should do such a thing!

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

Behold, the money, which we found in our sacks’ mouths, we brought again to you out of the land of Canaan. How then should we steal silver or gold out of your lord’s house?

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

With whomever of your servants it is found, let him die, and we also will be my lord’s slaves.”

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

He said, “Now also let it be according to your words. He with whom it is found will be my slave; and you will be blameless.”

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

Then they hurried, and each man took his sack down to the ground, and each man opened his sack.

12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

He searched, beginning with the oldest, and ending at the youngest. The cup was found in Benjamin’s sack.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

Then they tore their clothes, and each man loaded his donkey, and returned to the city.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

Judah and his brothers came to Joseph’s house, and he was still there. They fell on the ground before him.

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

Joseph said to them, “What deed is this that you have done? Don’t you know that such a man as I can indeed do divination?”

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

Judah said, “What will we tell my lord? What will we speak? How will we clear ourselves? God has found out the iniquity of your servants. Behold, we are my lord’s slaves, both we and he also in whose hand the cup is found.”

17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

He said, “Far be it from me that I should do so. The man in whose hand the cup is found, he will be my slave; but as for you, go up in peace to your father.”

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

Then Judah came near to him, and said, “Oh, my lord, please let your servant speak a word in my lord’s ears, and don’t let your anger burn against your servant; for you are even as Pharaoh.

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

My lord asked his servants, saying, ‘Have you a father, or a brother?’

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

We said to my lord, ‘We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother; and his father loves him.’

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

You said to your servants, ‘Bring him down to me, that I may set my eyes on him.’

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

We said to my lord, ‘The boy can’t leave his father, for if he should leave his father, his father would die.’

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

You said to your servants, ‘Unless your youngest brother comes down with you, you will see my face no more.’

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

When we came up to your servant my father, we told him the words of my lord.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

Our father said, ‘Go again and buy us a little food.’

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

We said, ‘We can’t go down. If our youngest brother is with us, then we will go down: for we may not see the man’s face, unless our youngest brother is with us.’

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

Your servant, my father, said to us, ‘You know that my wife bore me two sons.

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

One went out from me, and I said, “Surely he is torn in pieces;” and I haven’t seen him since.

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃ (Sheol h7585)

If you take this one also from me, and harm happens to him, you will bring down my gray hairs with sorrow to Sheol.’ (Sheol h7585)

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

Now therefore when I come to your servant my father, and the boy is not with us; since his life is bound up in the boy’s life;

31 והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ (Sheol h7585)

it will happen, when he sees that the boy is no more, that he will die. Your servants will bring down the gray hairs of your servant, our father, with sorrow to Sheol. (Sheol h7585)

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

For your servant became collateral for the boy to my father, saying, ‘If I don’t bring him to you, then I will bear the blame to my father forever.’

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

Now therefore, please let your servant stay instead of the boy, my lord’s slave; and let the boy go up with his brothers.

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃

For how will I go up to my father, if the boy isn’t with me?—lest I see the evil that will come on my father.”