בראשית 44

1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃

Then Joseph instructed the steward of his house, saying: “Fill their sacks with grain, as much as they are able to hold. And place each one’s money at the top of the sack.

2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃

But place my silver bowl, and the price that he gave for the wheat, in the mouth of the sack of the youngest.” And so it was done.

3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃

And when morning arose, they were sent away with their donkeys.

4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃

And now they had departed from the city and had set out a short distance. Then Joseph, sending for the steward of his house, said: “Rise up and pursue the men. And when you have overtaken them, say: ‘Why have you returned evil for good?

5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃

The cup that you have stolen, it is that from which my lord drinks, and in which he is accustomed to discern signs. You have done a very sinful thing.’”

6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃

He did as he had been ordered. And having overtaken them, he spoke to them according to the order.

7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃

And they responded: “Why does our lord speak in this way, as though your servants had committed such a shameful act?

8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃

The money, which we found at the top of our sacks, we carried back to you from the land of Canaan. So in what way does it follow that we would steal, from the house of your lord, gold or silver?

9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃

Whichever of your servants will be found to have what you seek, may he die, and we shall be the servants of my lord.”

10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃

And he said to them: “Let it be according to your verdict. With whomever it will be found, let him be my servant, but you will be unharmed.”

11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃

And so, they quickly placed their sacks down to the ground, and each one was opened.

12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃

And when he had searched, beginning with the oldest, all the way to the youngest, he found the cup in Benjamin’s sack.

13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃

But they, tearing their garments and burdening their donkeys again, returned to the town.

14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃

And Judah, first among his brothers, entered to Joseph (for he had not yet departed from the place) and together they all fell down before him to the ground.

15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃

And he said to them: “Why would you choose to act in this way? Could you be ignorant that there is no one like me in the knowledge of discerning signs?”

16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃

And Judah said to him, “What could we answer to my lord? And what would we be able to say, or to justly claim? God has discovered the iniquity of your servants. See, we have all become servants to my lord, both we, and he with whom the cup was found.”

17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃

Joseph responded: “Far be it from me that I should act in this way. He who stole the cup, he will be my servant. But you may go away free to your father.”

18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃

Then Judah, approaching closer, said confidently: “I beg you, my lord, let your servant speak a word in your ears, and do not be angry with your servant. For you are next to Pharaoh.

19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃

My lord, you questioned your servants before: ‘Do you have a father or a brother?’

20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃

And we answered you, my lord: ‘There is our father, an old man, and a young boy, who was born in his old age. His brother of the same womb has died, and he alone is left to his mother and father, who truly love him tenderly.’

21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃

And you said to your servants, ‘Bring him to me, and I will set my eyes on him.’

22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃

We suggested to my lord: ‘The boy is not able to leave his father. For if he sends him away, he will die.’

23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃

And you said to your servants: ‘Unless your youngest brother arrives with you, you will not see my face any more.’

24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃

Therefore, when we had gone up to your servant our father, we explained to him all that my lord had spoken.

25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃

And our father said: ‘Return and buy us a little wheat.’

26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃

And we said to him: ‘We cannot go. If our youngest brother descends with us, we will set out together. Otherwise, in his absence, we do not dare to see the face of the man.’

27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃

To which he responded: ‘You know that my wife conceived twice by me.

28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃

One went out, and you said, “A beast devoured him.” And since then, he has not appeared.

29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃ (Sheol h7585)

If you take this one also, and anything happens to him on the way, you will lead my grey hairs down with grief to the grave.’ (Sheol h7585)

30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃

Therefore, if I would have gone to your servant, our father, with the boy not present, (though his life depends upon the life of him)

31 והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ (Sheol h7585)

and if he were to see that he is not with us, he would die, and your servants will lead his grey hairs down with sorrow to the grave. (Sheol h7585)

32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃

Let me be your very own servant, for I accepted this one into my trust, and I promised, saying: ‘Unless I lead him back, I will be guilty of a sin against my father for all time.’

33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃

And so I, your servant, will remain in place of the boy, in ministry to my lord, and then let the boy go up with his brothers.

34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃

For I cannot return to my father without the boy, lest I appear as a witness to the calamity that will oppress my father.”