בראשית 43

1 והרעב כבד בארץ׃

那地的饑荒甚大。

2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל׃

他們從埃及帶來的糧食吃盡了，他們的父親就對他們說：「你們再去給我糴些糧來。」

3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃

猶大對他說：「那人諄諄地告誡我們說：『你們的兄弟若不與你們同來，你們就不得見我的面。』

4 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃

你若打發我們的兄弟與我們同去，我們就下去給你糴糧；

5 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃

你若不打發他去，我們就不下去，因為那人對我們說：『你們的兄弟若不與你們同來，你們就不得見我的面。』」

6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃

以色列說：「你們為甚麼這樣害我，告訴那人你們還有兄弟呢？」

7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם׃

他們回答說：「那人詳細問到我們和我們的親屬，說：『你們的父親還在嗎？你們還有兄弟嗎？』我們就按着他所問的告訴他，焉能知道他要說『必須把你們的兄弟帶下來』呢？」

8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו׃

猶大又對他父親以色列說：「你打發童子與我同去，我們就起身下去，好叫我們和你，並我們的婦人孩子，都得存活，不至於死。

9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים׃

我為他作保；你可以從我手中追討，我若不帶他回來交在你面前，我情願永遠擔罪。

10 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים׃

我們若沒有耽擱，如今第二次都回來了。」

11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃

他們的父親以色列說：「若必須如此，你們就當這樣行：可以將這地土產中最好的乳香、蜂蜜、香料、沒藥、榧子、杏仁都取一點，收在器具裏，帶下去送給那人作禮物，

12 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃

又要手裏加倍地帶銀子，並將歸還在你們口袋內的銀子仍帶在手裏；那或者是錯了。

13 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש׃

也帶着你們的兄弟，起身去見那人。

14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃

但願全能的上帝使你們在那人面前蒙憐憫，釋放你們的那弟兄和便雅憫回來。我若喪了兒子，就喪了吧！」

15 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃

於是，他們拿着那禮物，又手裏加倍地帶銀子，並且帶着便雅憫，起身下到埃及，站在約瑟面前。

16 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃

約瑟見便雅憫和他們同來，就對家宰說：「將這些人領到屋裏。要宰殺牲畜，預備筵席，因為晌午這些人同我吃飯。」

17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף׃

家宰就遵着約瑟的命去行，領他們進約瑟的屋裏。

18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו׃

他們因為被領到約瑟的屋裏，就害怕，說：「領我們到這裏來，必是因為頭次歸還在我們口袋裏的銀子，找我們的錯縫，下手害我們，強取我們為奴僕，搶奪我們的驢。」

19 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃

他們就挨近約瑟的家宰，在屋門口和他說話，

20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל׃

說：「我主啊，我們頭次下來實在是要糴糧。

21 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃

後來到了住宿的地方，我們打開口袋，不料，各人的銀子，分量足數，仍在各人的口袋內，現在我們手裏又帶回來了。

22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו׃

另外又帶下銀子來糴糧。不知道先前誰把銀子放在我們的口袋裏。」

23 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון׃

家宰說：「你們可以放心，不要害怕，是你們的上帝和你們父親的上帝賜給你們財寶在你們的口袋裏；你們的銀子，我早已收了。」他就把西緬帶出來，交給他們。

24 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃

家宰就領他們進約瑟的屋裏，給他們水洗腳，又給他們草料餵驢。

25 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם׃

他們就預備那禮物，等候約瑟晌午來，因為他們聽見要在那裏吃飯。

26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה׃

約瑟來到家裏，他們就把手中的禮物拿進屋去給他，又俯伏在地，向他下拜。

27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃

約瑟問他們好，又問：「你們的父親－就是你們所說的那老人家平安嗎？他還在嗎？」

28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו׃

他們回答說：「你僕人－我們的父親平安；他還在。」於是他們低頭下拜。

29 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃

約瑟舉目看見他同母的兄弟便雅憫，就說：「你們向我所說那頂小的兄弟就是這位嗎？」又說：「小兒啊，願上帝賜恩給你！」

30 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃

約瑟愛弟之情發動，就急忙尋找可哭之地，進入自己的屋裏，哭了一場。

31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃

他洗了臉出來，勉強隱忍，吩咐人擺飯。

32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים׃

他們就為約瑟單擺了一席，為那些人又擺了一席，也為和約瑟同吃飯的埃及人另擺了一席，因為埃及人不可和希伯來人一同吃飯；那原是埃及人所厭惡的。

33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו׃

約瑟使眾弟兄在他面前排列坐席，都按着長幼的次序，眾弟兄就彼此詫異。

34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃

約瑟把他面前的食物分出來，送給他們；但便雅憫所得的比別人多五倍。他們就飲酒，和約瑟一同宴樂。