בראשית 42

1 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃

Leleꞌ naa, Yusuf ama na Yakob rena atahori rafadꞌe oi hambu are sia Masir. De ana ola-olaꞌ no ana nara nae, “Ana nggare! Taꞌo bee de hei endoꞌ onaꞌ nggoa ra taꞌo naa!

2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃

Au rena oi hambu nanaat sia Masir. Malole lenaꞌ mi hasa sia naa dei, fo ata afiꞌ mate ndoes.”

3 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃

De Yusuf aꞌa ka sanahulu nara, raote rae reu hasa nanaat sia Masir.

4 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃

Te Yakob nda nau mboꞌi Yusuf odꞌi muri na Benyamin fo neu no se sa. Ana duꞌa, “Afiꞌ losa anaꞌ a hambu sususaꞌ fai!”

5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃

Dadꞌi, huu atahori sia bee-bꞌee rena oi hambu nanaat sia Masir, naa de ara reu hasa sia naa. Fula-fai ndoes o losa rae Kanaꞌan. De Yakob ana nara o reu hasa sia naa boe.

6 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃

Leleꞌ naa, Yusuf dadꞌi fetor sia Masir. Mete ma atahori rema mia bee-bꞌee hasa are, Yusuf mana seo neu se. Naeni de, leleꞌ aꞌa nara losa, ara reu sendeꞌ lululangga nara fee hadat neu e, losa langga nara dai rae a.

7 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃

Leleꞌ nita se, ana nahine memaꞌ. Te Yusuf tao ao na onaꞌ atahori Masir, de ara nda rahine e sa. Ana natane se no deres nae, “Hei ia, mia bee ima?” Rataa rae, “Hai mia Kanaꞌan. Hai ima mae hasa nanaat sia ama fetor.”

8 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃

9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃

Boe ma Yusuf nasanedꞌa meit na. De ana naꞌatatauꞌ se nae, “Au nda umuhere sa! Neꞌo basa hei ia ra mana maku-maꞌu. Hei ima mae mihine nusa Masir rahasia na, fo mitati mo hai.”

10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃

Te rataa rae, “Hokoꞌ, amaꞌ! Hai amaꞌ atahori dedenu na. Tebꞌe-tebꞌeꞌ hai ima mae hasa nanaat.

11 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃

Basa hai amaꞌ esa. Hai nda maku-maꞌu sa, amaꞌ! Hai atahori maloleꞌ.”

12 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃

Te Yusuf olaꞌ nahereꞌ nae, “He! Ombo koson! Afiꞌ peko-leleloꞌ au. Memaꞌ hei ia ra, mana maku-maꞌuꞌ. Hei ima mae mihine nusaꞌ ia rahasia nara!”

13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃

Ara rahara rae, “Hokoꞌ, amaꞌ! Hai amaꞌ dedenu na. Hai ima mia rae Kanaꞌan. Hai odꞌi-aꞌa atahori sanahulu rua. Basa hai ama esa. Hai odꞌi muri ma leo nahani no hai ama ma, ma esa nese ena.”

14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃

Yusuf nataa se nae, “Hokoꞌ! Saa fo au olaꞌ faꞌ ra, tebꞌe! Hei ia ra memaꞌ mana maku-maꞌuꞌ.

15 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃

De hei musi fee bukti dei, fo au uhine hei oꞌola ma naa, memaꞌ tebꞌe, do hokoꞌ. Au sumba! Mete ma hei odꞌi muri ma nda nema sia ia sa, hei nda lao hela nusaꞌ ia sa!

16 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃

Dadꞌi hei tengga atahori sa fo neu nala hei odꞌi muri ma ia nema. Ma hela hei ruma. Au ae ita hei oꞌola ma naa, tebꞌe do hokoꞌ. Mete ma hokoꞌ, hei memaꞌ mana maku-maꞌu.”

17 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃

Boe ma Yusuf denu tao se bui rala reu fai telu.

18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃

Fai ka telu na boe, Yusuf neu olaꞌ no se sia bui a nae, “Au ia, umutau neu Lamatualain ma tungga hiihii-nanau Na. Au nau mboꞌi hei, naa fo misodꞌa. Te hambu dalaꞌ esa.

19 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃

Mete ma hei olaꞌ no matetuꞌ na, hei musi fee bukti neu au dei. Eni dala na taꞌo ia: au tao esa sia bui rala. Rumaꞌ baliꞌ fo mendi nanaat fee ume isi mara. Te ara rahani hei ena.

20 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃

Basa naa, mendi odꞌi ma nema, fo dadꞌi bukti hei atahori maloleꞌ. Fo au afiꞌ hukun isa hei.” Rena taꞌo naa, ma raꞌaheiꞌ.

21 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃

De ara esa olaꞌ no esa rae, “Ia naa hita hambu bala-bꞌaeꞌ mia hita tatao na, fo hita tao neu hita odꞌi na. Hita tita ana doidꞌoso nala seli. Ana noꞌe tulun te, hita nda tao-afiꞌ sa. Naa de, ia naa hita doidꞌoso onaꞌ ia ena.”

22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃

Boe ma Ruben fee nesenenedꞌaꞌ neu se nae, “We, odꞌiꞌ re! Maꞌahulu na, au ai hei ena, fo afiꞌ tao saa-saa neu anaꞌ naa boe, to? Te hei nda tao-afiꞌ neu au oꞌola ngga sa. Naa de, ia naa hita lemba Yusuf raa na ena.”

23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃

Ara ola-olaꞌ taꞌo naa, te nda rahine rae Yusuf nahine sira dedꞌea na sa. Huu, Yusuf ola-olaꞌ no se nendiꞌ dedꞌea Masir, dei fo mana ola-olaꞌ na olaꞌ nisiꞌ dedꞌea Ibrani.

24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃

Rena ara ola-olaꞌ taꞌo naa, Yusuf fela hela se, de neu nggae mia mamana feaꞌ. Ana nggae basa dei de, baliꞌ nisiꞌ se. De ana denu ara futu Simeon mia odꞌi-aꞌa nara mata na.

25 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃

Basa naa ma, Yusuf parenda pagau nara, fo ombo are nisiꞌ aꞌa nara karon nara. Ma tao baliꞌ doi nara risiꞌ karon nara rala. Ana o denu tao fee se lepa-ngges. De pagau nara tao tungga Yusuf parenda na.

26 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃

Basa de, Yusuf aꞌa nara rafufuaꞌ karon are ra risiꞌ kaledei ata. De ara lao baliꞌ.

27 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃

Mia dalaꞌ taladꞌa na, ara hahae. Boe ma, esa sefi karon tali na, fo nae fee keledei na naa. Te nita doi na sia are ata.

28 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃

Ana nggengger nala seli. Boe ma ana randu aꞌa nara nae, “Awiii! Mete dei! Hita soe ena. Ara tao baliꞌ au doi ngga sia karon rala.” Ara rita taꞌo naa ma, bingun ma ramatau. De ara ola-olaꞌ rae, “Lamatualain tao sa neu hita fai ia?”

29 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃

Basa naa ma, ara lao rakandoo. Losa Kanaꞌan ma, ara dui ama na, basa saa mana dadꞌi neu se.

30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃

Rafadꞌe rae, “Amaꞌ e! Fetor Masir a, manaseliꞌ. Oꞌola na nda no hadat sa. Ana napepenggo hai oi, hai mana maku-maꞌu nusaꞌ naa.

31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃

Te hai mitaa mae, “Hokoꞌ! Hai olaꞌ no matetuꞌ. Hai ia ra nda mana maku-maꞌu sa.

32 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃

Hai atahori maloleꞌ. Basa hai, odꞌi-aꞌa atahori sanahulu rua mia amaꞌ esa. Te esa mate ena, ma muriꞌ a leo no hai ama ma sia Kanaꞌan.’

33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃

Boe ma, fetor a nae, ‘Au ae sobꞌa, hei ia ra ndos do hokoꞌ! Hei esa musi leo sia ia. Ruma baliꞌ mendi are fee ume isi mara, fo ara afiꞌ mate ndoes.

34 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃

Basa naa, hei musi mendi odꞌi ma dei. No taꞌo naa, dei fo au bubꞌuluꞌ hei ia ra nda mana maku-maꞌu sa, te memaꞌ hei atahori ndos. Boe ma, au mboꞌi hei torono ma mia bui a. Ma mboꞌi hei, fo sudꞌiꞌ a bee mii, sia nusaꞌ ia.’”

35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃

Dꞌui basa ma, ara bonggar karon nara isi na. Aiboiꞌ ma rita doi nara, feꞌe sia karon rala. De Yakob no ana nara ramatau rae mate.

36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃

Basa naa ma, Yakob olaꞌ no se nae, “Hei ia ra tao mimopoꞌ ana nggara. Yusuf nese ena. Simeon o nese boe. Ia naa hei mae mendi Benyamin fai, do? Hei ia ra tebꞌe-tebꞌeꞌ mae tao doidꞌoso au, ma!”

37 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃

Boe ma Ruben olaꞌ no ama na nae, “Amaꞌ e! Fee Benyamin neu au. Au unea e. Au helu, dei fo au endi baliꞌ e nisiꞌ amaꞌ. Te mete ma hokoꞌ, tao misa ana mone karua nggara.”

38 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃ (Sheol h7585)

Te Yakob olaꞌ nae, “Hokoꞌ! Hei nda bole mo Benyamin sa. Aꞌa na Yusuf mate ena. Helaꞌ a mesaꞌ ne. Mete ma ana taꞌo esa sia dalaꞌ, naa, hei tao au susa sambe mate.” (Sheol h7585)