בראשית 42

1 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃

Now Jacob, hearing that there was grain in Egypt, said to his sons, Why are you looking at one another?

2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃

And he said, I have had news that there is grain in Egypt: go down there and get grain for us, so that life and not death may be ours.

3 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃

So Joseph's ten brothers went down to get grain from Egypt.

4 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃

But Jacob did not send Benjamin, Joseph's brother, with them, for fear, as he said, that some evil might come to him.

5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃

And the sons of Israel came with all the others to get grain: for they were very short of food in the land of Canaan.

6 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃

Now Joseph was ruler over all the land, and it was he who gave out the grain to all the people of the land; and Joseph's brothers came before him and went down on their faces to the earth.

7 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃

And when Joseph saw his brothers, it was clear to him who they were, but he made himself strange to them, and talking roughly to them, said, Where do you come from? And they said, From the land of Canaan, to get food.

8 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃

Now though Joseph saw that these were his brothers, they had no idea who he was.

9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃

Then the memory of his dreams about them came back to Joseph, and he said to them, You have come secretly to see how poor the land is.

10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃

And they said to him, Not so, my lord: your servants have come with money to get food.

11 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃

We are all one man's sons, we are true men; we have not come with any secret purpose.

12 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃

And he said to them, No, but you have come to see how poor the land is.

13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃

Then they said, We your servants are twelve brothers, sons of one man in the land of Canaan; the youngest of us is now with our father, and one is dead.

14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃

And Joseph said, It is as I said; you have come with some secret purpose;

15 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃

But in this way will you be put to the test: by the life of Pharaoh, you will not go away from this place till your youngest brother comes here.

16 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃

Send one of your number to get your brother, and the rest of you will be kept in prison, so that your words may be tested to see if you are true; if not, by the life of Pharaoh, your purpose is certainly secret.

17 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃

So he put them in prison for three days.

18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃

And on the third day Joseph said to them, Do this, if you would keep your lives: for I am a god-fearing man:

19 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃

If you are true men, let one of you be kept in prison, while you go and take grain for the needs of your families;

20 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃

And come back to me with your youngest brother, so that your words may be seen to be true, and you will not be put to death. This is what you are to do.

21 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃

And they said to one another, Truly, we did wrong to our brother, for we saw his grief of mind, and we did not give ear to his prayers; that is why this trouble has come on us.

22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃

And Reuben said to them, Did I not say to you, Do the child no wrong? but you gave no attention; so now, punishment has come on us for his blood.

23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃

They were not conscious that the sense of their words was clear to Joseph, for he had been talking to them through one who had knowledge of their language.

24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃

And turning away from them, he was overcome with weeping; then he went on talking to them again and took Simeon and put chains on him before their eyes.

25 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃

Then Joseph gave orders for their bags to be made full of grain, and for every man's money to be put back into his bag, and for food to be given them for the journey: which was done.

26 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃

Then they put the bags of grain on their asses and went away.

27 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃

Now at their night's resting-place one of them, opening his bag to give his ass some food, saw his money in the mouth of the bag.

28 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃

And he said to his brothers, My money has been given back: it is in my bag; then their hearts became full of fear, and turning to one another they said, What is this which God has done to us?

29 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃

So when they came to Jacob their father, in the land of Canaan, they gave him an account of all their experiences, saying,

30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃

The man who is the ruler of the country was rough with us and put us in prison, saying that we had come with a secret evil purpose.

31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃

And we said to him, We are true men, we have no evil designs;

32 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃

We are twelve brothers, sons of our father; one is dead, and the youngest is now with our father in the land of Canaan.

33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃

And the ruler of the land said, In this way I may be certain that you are true men; let one of you be kept here with me, while you go and take grain for the needs of your families;

34 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃

And come back to me with your youngest brother: then I will be certain that you are true men, and I will give your brother back to you and let you do trade in the land.

35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃

And when they took the grain out of their bags, it was seen that every man's parcel of money was in his bag; and when they and their father saw the money, they were full of fear.

36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃

And Jacob their father said to them, You have taken my children from me: Joseph is gone and Simeon is gone, and now you would take Benjamin away; all these things have come on me.

37 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃

And Reuben said, Put my two sons to death if I do not come back to you with him; let him be in my care and I will give him safely back to you.

38 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃ (Sheol h7585)

And he said, I will not let my son go down with you; for his brother is dead and he is all I have: if evil overtakes him on the journey, then through you will my grey head go down to the underworld in sorrow. (Sheol h7585)