בראשית 41
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃ | 1 |
Y aconteció que pasados dos años Faraón soñó. Parecíale que estaba junto al río,
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃ | 2 |
Y que del río subían siete vacas, hermosas de vista, y gruesas de carne: que pacían en el prado:
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃ | 3 |
Y que otras siete vacas subían tras ellas del río, feas de vista, y magras de carne, y que se paraban cerca de las vacas hermosas a la orilla del río:
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃ | 4 |
Y que las vacas, feas de vista y magras de carne, tragaban a las siete vacas, hermosas de vista y gruesas. Y despertó Faraón.
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃ | 5 |
Y durmióse, y soñó la segunda vez: Que siete espigas llenas y hermosas subían de una caña:
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃ | 6 |
Y que otras siete espigas menudas y abatidas del solano salían después de ellas:
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃ | 7 |
Y que las siete espigas menudas tragaban a las siete espigas gruesas y llenas. Y despertóse Faraón, y he aquí que era sueño.
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃ | 8 |
Y acaeció que a la mañana su espíritu se atormentó y envió, e hizo llamar a todos los magos de Egipto, y a todos sus sabios; y contóles Faraón sus sueños; y no había quien los declarase a Faraón.
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃ | 9 |
Entonces el príncipe de los maestresalas habló a Faraón, diciendo: De mis pecados me acuerdo hoy:
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃ | 10 |
Faraón se enojó contra sus siervos; y a mí me echó en la cárcel de la casa del capitán de los de la guardia, a mí y al príncipe de los panaderos.
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃ | 11 |
Y yo y él soñámos sueño una misma noche, cada uno conforme a la declaración de su sueño, soñámos.
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃ | 12 |
Y allí con nosotros estaba un mozo Hebreo, siervo del capitán de los de la guardia: y contámoselo, y él nos declaró nuestros sueños, y declaró a cada uno conforme a su sueño:
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃ | 13 |
Y aconteció que como él nos declaró, así fue: a mí me hizo volver a mi asiento; y al otro hizo colgar.
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃ | 14 |
Entonces Faraón envió, y llamó a José, e hiciéronle salir corriendo de la cárcel: y trasquiláronle, y mudáronle sus vestidos; y vino a Faraón.
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃ | 15 |
Y Faraón dijo a José: Yo he soñado sueño, y no hay quien lo declare: y yo he oído decir de ti, que oyes sueños para declararlos.
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃ | 16 |
Y José respondió a Faraón, diciendo: Sin mí, Dios responda paz a Faraón.
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃ | 17 |
Entonces Faraón dijo a José: En mi sueño parecíame que estaba a la orilla del río:
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃ | 18 |
Y que del río subían siete vacas gruesas de carne, y hermosas de forma, que pacían en el prado:
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃ | 19 |
Y que otras siete vacas subían después de ellas, magras y feas de forma mucho, y flacas de carne: no he visto otras semejantes en toda la tierra de Egipto en fealdad:
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃ | 20 |
Y que las vacas flacas y feas tragaban a las siete vacas primeras gruesas:
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃ | 21 |
Y que entraban en sus entrañas, y no se conocía que hubiesen entrado en sus entrañas; porque el parecer de ellas era aun malo, como de primero; y desperté.
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃ | 22 |
Ví también soñando, que siete espigas subían en una caña llenas y hermosas:
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃ | 23 |
Y que otras siete espigas menudas, secas, abatidas del solano subían después de ellas:
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃ | 24 |
Y que las espigas menudas tragaban a las siete espigas hermosas; y lo he dicho a los magos, y no hay quien me lo declare.
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ | 25 |
Entonces José respondió a Faraón: El sueño de Faraón es un mismo. Dios ha mostrado a Faraón lo que él hace:
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃ | 26 |
Las siete vacas hermosas siete años son; y las espigas hermosas son siete años: el sueño es un mismo.
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃ | 27 |
Y las siete vacas magras y feas, que subían tras ellas, siete años son; y las siete espigas menudas y secas del solano, siete años serán de hambre.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃ | 28 |
Esto es lo que yo respondo a Faraón: Lo que Dios hace, ha mostrado a Faraón.
| הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃ | 29 |
He aquí, siete años vienen de grande hartura en toda la tierra de Egipto.
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃ | 30 |
Y levantarse han tras ellos siete años de hambre, que toda la hartura será olvidada en la tierra de Egipto; y la hambre consumirá la tierra.
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃ | 31 |
Y aquella abundancia no será conocida a causa de la hambre de después; la cual será gravísima.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ | 32 |
Y en segundar el sueño a Faraón dos veces significa que la cosa es firme de parte de Dios, y que Dios se apresura a hacerla.
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃ | 33 |
Por tanto ahora provea Faraón a algún varón prudente y sabio, y póngale sobre la tierra de Egipto:
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃ | 34 |
Haga Faraón, y ponga gobernadores sobre la provincia; y quinte la tierra de Egipto en los siete años de la hartura;
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃ | 35 |
Y junten toda la provisión de estos buenos años que vienen; y alleguen el trigo debajo de la mano de Faraón para mantenimiento de las ciudades y guarden:
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃ | 36 |
Y esté aquel mantenimiento en depósito para la tierra para los siete años de la hambre, que serán en la tierra de Egipto, y la tierra no perecerá de hambre.
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃ | 37 |
Y el negocio pareció bien a Faraón, y a sus siervos.
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ | 38 |
Y dijo Faraón a sus siervos: ¿Hemos de hallar otro hombre como este, en quien haya Espíritu de Dios?
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃ | 39 |
Y dijo Faraón a José: Pues que Dios te ha hecho saber todo esto, no hay entendido ni sabio como tú.
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃ | 40 |
Tú serás sobre mi casa; y por tu dicho se gobernará todo mi pueblo: solamente en la silla seré yo mayor que tú.
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃ | 41 |
Dijo más Faraón a José: He aquí, yo te he puesto sobre toda la tierra de Egipto.
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃ | 42 |
Entonces Faraón quitó su anillo de su mano, y púsolo en la mano de José; e hízole vestir de ropas de lino finísimo; y puso un collar de oro en su cuello;
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃ | 43 |
E hízole subir en su segundo carro, y pregonaron delante de él Abrec; y púsole sobre toda la tierra de Egipto.
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃ | 44 |
Y dijo Faraón a José: Yo Faraón: y sin ti ninguno alzará su mano ni su pie en toda la tierra de Egipto.
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃ | 45 |
Y llamó Faraón el nombre de José, Safenat-paneat: y dióle por mujer a Asenet, hija de Potifera, príncipe de On. Y salió José por la tierra de Egipto.
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃ | 46 |
Y José era de edad de treinta años, cuando fue presentado delante de Faraón, rey de Egipto: y salió José de delante de Faraón, y pasó por toda la tierra de Egipto.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃ | 47 |
E hizo la tierra aquellos siete años de la hartura a montones.
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃ | 48 |
Y juntó todo el mantenimiento de los siete años que fueron en la tierra de Egipto; y dio mantenimiento en las ciudades, poniendo en cada ciudad el mantenimiento del campo de sus al rededores.
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃ | 49 |
Y juntó José trigo como arena de la mar, mucho en gran manera, hasta no poderse contar, porque no tenía número.
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃ | 50 |
Y nacieron a José dos hijos antes que viniese el año de la hambre: los cuales le parió Asenet, hija de Potifera, príncipe de On.
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃ | 51 |
Y llamó José el nombre del primogénito, Manasés: Porque, dice, me hizo olvidar Dios de todo mi trabajo, y de toda la casa de mi padre.
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃ | 52 |
Y el nombre del segundo llamó Efraím: Porque, dice, crecer me hizo Dios en la tierra de mi aflicción.
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃ | 53 |
Y cumpliéronse los siete años de la hartura, que fue en la tierra de Egipto.
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃ | 54 |
Y comenzaron a venir los siete años de la hambre, como José había dicho: y hubo hambre en todas las provincias, y en toda la tierra de Egipto había pan.
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃ | 55 |
Y hubo hambre en toda la tierra de Egipto, y el pueblo clamó a Faraón por pan. Y dijo Faraón a todo Egipto: Andád a José; lo que él os dijere haréis.
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃ | 56 |
Y había hambre sobre toda la haz de la tierra. Entonces José abrió todo donde había, y vendió a los Egipcios: porque la hambre había crecido en la tierra de Egipto.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃ | 57 |
Y toda la tierra venía a Egipto para comprar de José; porque por toda la tierra había crecido la hambre.
