בראשית 41
| ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃ | 1 |
Post duos annos vidit Pharao somnium. Putabat se stare super fluvium,
| והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃ | 2 |
de quo ascendebant septem boves, pulchrae et crassae nimis: et pascebantur in locis palustribus.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃ | 3 |
Aliae quoque septem emergebant de flumine, foedae, confectaeque macie: et pascebantur in ipsa amnis ripa in locis virentibus:
| ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃ | 4 |
devoraveruntque eas, quarum mira species, et habitudo corporum erat. Expergefactus Pharao,
| ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃ | 5 |
rursum dormivit, et vidit alterum somnium: Septem spicae pullulabant in culmo uno plenae atque formosae:
| והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃ | 6 |
aliae quoque totidem spicae tenues, et percussae uredine oriebantur,
| ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃ | 7 |
devorantes omnium priorum pulchritudinem. Evigilans Pharao post quietem,
| ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃ | 8 |
et facto mane, pavore perterritus, misit ad omnes coniectores Aegypti, cunctosque sapientes: et accersitis narravit somnium, nec erat qui interpretaretur.
| וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃ | 9 |
Tunc demum reminiscens pincernarum magister, ait: Confiteor peccatum meum:
| פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃ | 10 |
Iratus rex servis suis, me et magistrum pistorum retrudi iussit in carcerem principis militum:
| ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃ | 11 |
ubi una nocte uterque vidimus somnium praesagium futurorum.
| ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃ | 12 |
Erat ibi puer Hebraeus, eiusdem ducis militum famulus: cui narrantes somnia,
| ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃ | 13 |
audivimus quidquid postea rei probavit eventus. ego enim redditus sum officio meo: et ille suspensus est in cruce.
| וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃ | 14 |
Protinus ad regis imperium eductum de carcere Ioseph totonderunt: ac veste mutata, obtulerunt ei.
| ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃ | 15 |
Cui ille ait: Vidi somnia, nec est qui edisserat: quae audivi te sapientissime coniicere.
| ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃ | 16 |
Respondit Ioseph: Absque me Deus respondebit prospera Pharaoni.
| וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃ | 17 |
Narravit ergo Pharao quod viderat: Putabam me stare super ripam fluminis,
| והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃ | 18 |
et septem boves de amne conscendere, pulchras nimis, et obesis carnibus: quae in pastu paludis virecta carpebant.
| והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃ | 19 |
et ecce, has sequebantur aliae septem boves in tantum deformes et macilentae, ut numquam tales in terra Aegypti viderim:
| ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃ | 20 |
quae, devoratis et consumptis prioribus,
| ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃ | 21 |
nullum saturitatis dedere vestigium: sed simili macie et squalore torpebant. Evigilans, rursus sopore depressus,
| וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃ | 22 |
vidi somnium: Septem spicae pullulabant in culmo uno plenae atque pulcherrimae.
| והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃ | 23 |
Aliae quoque septem tenues et percussae uredine, oriebantur e stipula:
| ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃ | 24 |
quae priorum pulchritudinem devoraverunt. Narravi coniectoribus somnium, et nemo est qui edisserat.
| ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ | 25 |
Respondit Ioseph: Somnium regis unum est: quae facturus est Deus, ostendit Pharaoni.
| שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃ | 26 |
Septem boves pulchrae, et septem spicae plenae: septem hubertatis anni sunt: eandemque vim somnii comprehendunt.
| ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃ | 27 |
Septem quoque boves tenues atque macilentae, quae ascenderunt post eas, et septem spicae tenues, et vento urente percussae, septem anni venturae sunt famis.
| הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃ | 28 |
Qui hoc ordine complebuntur:
| הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃ | 29 |
Ecce septem anni venient fertilitatis magnae in universa terra Aegypti:
| וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃ | 30 |
quos sequentur septem anni alii tantae sterilitatis, ut oblivioni tradatur cuncta retro abundantia: consumptura est enim fames omnem terram,
| ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃ | 31 |
et ubertatis magnitudinem perditura est inopiae magnitudo.
| ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ | 32 |
Quod autem vidisti secundo ad eandem rem pertinens somnium: firmitatis indicium est, eo quod fiat sermo Dei, et velocius impleatur.
| ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃ | 33 |
Nunc ergo provideat rex virum sapientem et industrium, et praeficiat eum Terrae Aegypti:
| יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃ | 34 |
Qui constituat praepositos per cunctas regiones: et quintam partem fructuum per septem annos fertilitatis,
| ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃ | 35 |
qui iam nunc futuri sunt, congreget in horrea: et omne frumentum sub Pharaonis potestate condatur, serveturque in urbibus.
| והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃ | 36 |
Et praeparetur futurae septem annorum fami, quae oppressura est Aegyptum, et non consumetur terra inopia.
| וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃ | 37 |
Placuit Pharaoni consilium et cunctis ministris eius:
| ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ | 38 |
locutusque est ad eos: Num invenire poterimus talem virum, qui spiritu Dei plenus sit?
| ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃ | 39 |
Dixit ergo ad Ioseph: Quia ostendit tibi Deus omnia quae locutus es, numquid sapientiorem et consimilem tui invenire potero?
| אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃ | 40 |
Tu eris super domum meam, et ad tui oris imperium cunctus populus obediet: uno tantum regni solio te praecedam.
| ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃ | 41 |
Dixitque rursus Pharao ad Ioseph: Ecce, constitui te super universam terram Aegypti.
| ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃ | 42 |
Tulitque annulum de manu sua, et dedit eum in manu eius: vestivitque eum stola byssina, et collo torquem auream circumposuit.
| וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃ | 43 |
Fecitque eum ascendere super currum suum secundum, clamante praecone, ut omnes coram eo genu flecterent, et praepositum esse scirent universae Terrae Aegypti.
| ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃ | 44 |
Dixit quoque rex Aegypti ad Ioseph: Ego sum Pharao: absque tuo imperio non movebit quisquam manum aut pedem in omni terra Aegypti.
| ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃ | 45 |
Vertitque nomen eius, et vocavit eum lingua Aegyptiaca, Salvatorem mundi. Deditque illi uxorem Aseneth filiam Phutipharis sacerdotis Heliopoleos. Egressus est itaque Ioseph ad terram Aegypti
| ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃ | 46 |
(Triginta autem annorum erat quando stetit in conspectu regis Pharaonis) et circuivit omnes regiones Aegypti.
| ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃ | 47 |
Venitque fertilitas septem annorum: et in manipulos redactae segetes congregatae sunt in horrea Aegypti.
| ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃ | 48 |
Omnis etiam frugum abundantia in singulis urbibus condita est.
| ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃ | 49 |
Tantaque fuit abundantia tritici, ut arenae maris coaequaretur, et copia mensuram excederet.
| וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃ | 50 |
Natique sunt Ioseph filii duo antequam veniret fames: quos peperit ei Aseneth filia Phutipharis sacerdotis Heliopoleos.
| ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃ | 51 |
Vocavitque nomen primogeniti, Manasses, dicens: Oblivisci me fecit Deus omnium laborum meorum, et domus patris mei.
| ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃ | 52 |
Nomen quoque secundi appellavit Ephraim, dicens: Crescere me fecit Deus in terra paupertatis meae.
| ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃ | 53 |
Igitur transactis septem hubertatis annis, qui fuerant in Aegypto:
| ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃ | 54 |
coeperunt venire septem anni inopiae: quos praedixerat Ioseph: et in universo orbe fames praevaluit, in cuncta autem terra Aegypti panis erat.
| ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃ | 55 |
Qua esuriente, clamavit populus ad Pharaonem, alimenta petens. Quibus ille respondit: Ite ad Ioseph: et quidquid ipse vobis dixerit, facite.
| והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃ | 56 |
Crescebat autem quotidie fames in omni terra: aperuitque Ioseph universa horrea, et vendebat Aegyptiis: nam et illos oppresserat fames.
| וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃ | 57 |
Omnesque provinciae veniebant in Aegyptum, ut emerent escas, et malum inopiae temperarent.
