< בראשית 38 >
ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃ | 1 |
And it came to pass at that time, that Judah went down from his brethren, and turned in to a certain Adullamite, whose name was Hirah.
וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃ | 2 |
And Judah saw there a daughter of a certain Canaanite whose name was Shua; and he took her, and went in unto her.
ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃ | 3 |
And she conceived, and bore a son; and he called his name Er.
ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃ | 4 |
And she conceived again, and bore a son; and she called his name Onan.
ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃ | 5 |
And she yet again bore a son, and called his name Shelah; and he was at Chezib, when she bore him.
ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃ | 6 |
And Judah took a wife for Er his first-born, and her name was Tamar.
ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃ | 7 |
And Er, Judah's first-born, was wicked in the sight of the LORD; and the LORD slew him.
ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃ | 8 |
And Judah said unto Onan: 'Go in unto thy brother's wife, and perform the duty of a husband's brother unto her, and raise up seed to thy brother.'
וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃ | 9 |
And Onan knew that the seed would not be his; and it came to pass when he went in unto his brother's wife, that he spilled it on the ground, lest he should give seed to his brother.
וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃ | 10 |
And the thing which he did was evil in the sight of the LORD; and He slew him also.
ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃ | 11 |
Then said Judah to Tamar his daughter-in-law: 'Remain a widow in thy father's house, till Shelah my son be grown up'; for he said: 'Lest he also die, like his brethren.' And Tamar went and dwelt in her father's house.
וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃ | 12 |
And in process of time Shua's daughter, the wife of Judah, died; and Judah was comforted, and went up unto his sheep-shearers to Timnah, he and his friend Hirah the Adullamite.
ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃ | 13 |
And it was told Tamar, saying: 'Behold, thy father-in-law goeth up to Timnah to shear his sheep.'
ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃ | 14 |
And she put off from her the garments of her widowhood, and covered herself with her veil, and wrapped herself, and sat in the entrance of Enaim, which is by the way to Timnah; for she saw that Shelah was grown up, and she was not given unto him to wife.
ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃ | 15 |
When Judah saw her, he thought her to be a harlot; for she had covered her face.
ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃ | 16 |
And he turned unto her by the way, and said: 'Come, I pray thee, let me come in unto thee'; for he knew not that she was his daughter-in-law. And she said: 'What wilt thou give me, that thou mayest come in unto me?'
ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃ | 17 |
And he said: 'I will send thee a kid of the goats from the flock.' And she said: 'Wilt thou give me a pledge, till thou send it?'
ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃ | 18 |
And he said: 'What pledge shall I give thee?' And she said: 'Thy signet and thy cord, and thy staff that is in thy hand.' And he gave them to her, and came in unto her, and she conceived by him.
ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃ | 19 |
And she arose, and went away, and put off her veil from her, and put on the garments of her widowhood.
וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃ | 20 |
And Judah sent the kid of the goats by the hand of his friend the Adullamite, to receive the pledge from the woman's hand; but he found her not.
וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃ | 21 |
Then he asked the men of her place, saying: 'Where is the harlot, that was at Enaim by the wayside?' And they said: 'There hath been no harlot here.'
וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃ | 22 |
And he returned to Judah, and said: 'I have not found her; and also the men of the place said: There hath been no harlot here.'
ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃ | 23 |
And Judah said: 'Let her take it, lest we be put to shame; behold, I sent this kid, and thou hast not found her.'
ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃ | 24 |
And it came to pass about three months after, that it was told Judah, saying: 'Tamar thy daughter-in-law hath played the harlot; and moreover, behold, she is with child by harlotry.' And Judah said: 'Bring her forth, and let her be burnt.'
הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃ | 25 |
When she was brought forth, she sent to her father-in-law, saying: 'By the man, whose these are, am I with child'; and she said: 'Discern, I pray thee, whose are these, the signet, and the cords, and the staff.'
ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃ | 26 |
And Judah acknowledged them, and said: 'She is more righteous than I; forasmuch as I gave her not to Shelah my son.' And he knew her again no more.
ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃ | 27 |
And it came to pass in the time of her travail, that, behold, twins were in her womb.
ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃ | 28 |
And it came to pass, when she travailed, that one put out a hand; and the midwife took and bound upon his hand a scarlet thread, saying: 'This came out first.'
ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃ | 29 |
And it came to pass, as he drew back his hand, that, behold his brother came out; and she said: 'Wherefore hast thou made a breach for thyself?' Therefore his name was called Perez.
ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃ | 30 |
And afterward came out his brother, that had the scarlet thread upon his hand; and his name was called Zerah.