בראשית 38
| ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃ | 1 |
По онова време Юда се отдели от братята си и свърна при един одоламец на име Ира.
| וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃ | 2 |
И Юда като видя там дъщерята на един ханаанец, на име Суя, взе я и влезе при нея.
| ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃ | 3 |
И тя зачна и роди син; и той го наименува Ир.
| ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃ | 4 |
И зачна пак и роди син; и тя го наименува Онан.
| ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃ | 5 |
Пак роди и друг син и го наименува Шела. А Юда беше в Ахдив, когато тя го роди.
| ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃ | 6 |
След време Юда взе жена за първородния си Ир, на име Тамар.
| ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃ | 7 |
А Ир, Юдовият първороден, беше нечестив пред Господа; и Господ го уби.
| ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃ | 8 |
Тогава рече Юда на Онана: Влез при братовата си жена и извърши към нея длъжността на девер и въздигни потомството на брата си.
| וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃ | 9 |
Но Онан знаеше, че потомството нямаше да бъде негово; затова, когато влизаше при братовата си жена, изливаше семето си на земята, за да не въздигне потомство на брата си.
| וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃ | 10 |
А това, което правеше, бе зло пред Господа; затова и него уби.
| ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃ | 11 |
Тогава, Юда, рече на снаха си Тамар: Живей, като вдовица в бащиния си дом, догде отрасне син ми Шела; защото си думаше: Да не би и той да умре като братята си. И така, Тамар отиде и живя в бащиния си дом.
| וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃ | 12 |
След дълго време, Юдовата жена, дъщеря на Суя, умря; и като се утеши Юда, отиде, той и приятелят му, одоламецът Ира, при стригачите на овците си в Тамна.
| ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃ | 13 |
И известиха на Тамар, казвайки: Ето, свекърът ти отива в Тамна, за да стриже овците си.
| ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃ | 14 |
Тогава тя съблече вдовишките си дрехи, покри се с покривалото си, обви се и седна при кръстопътя на Енаим, който е по пътя за Тамна; защото видя, че порасна Шела, а тя не му бе дадена за жена.
| ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃ | 15 |
А Юда, като я видя, помисли, че е блудница: защото беше покрила лицето си.
| ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃ | 16 |
Той, прочее, свърна към нея на пътя и рече: Остави ме, моля, да вляза при тебе; ( защото не позна, че беше снаха му ). И тя рече: Какво ще ми дадеш, за да влезеш при мене?
| ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃ | 17 |
А той рече: Ще ти изпратя яре от стадото. И тя отвърна: Даваш ли ми залог, догде го изпратиш?
| ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃ | 18 |
Рече той: Какъв залог да ти дам? И тя каза: Печата си, ширита си и тоягата си, която е в ръката ти. И той й ги даде. И влезе при нея, и тя зачна от него.
| ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃ | 19 |
После тя стана та си отиде, свали покривалото си и облече вдовишките си дрехи.
| וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃ | 20 |
А Юда изпрати ярето, чрез ръката на приятеля си одоламеца, за да вземе залога от ръката на жената; но той не я намери.
| וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃ | 21 |
Затова попита хората от онова място, казвайки: Где е блудницата, която беше на пътя при Енаим? А те рекоха: Тука не е имало блудница.
| וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃ | 22 |
И той се върна при Юда и рече: Не я намерих; още и хората от онова място рекоха: Тук не е имало блудница.
| ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃ | 23 |
И рече Юда: Нека си държи нещата, да не станем за присмех; ето, аз пратих това яре, но ти не я намери.
| ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃ | 24 |
Около три месеца подир това, известиха на Юда, казвайки: Снаха ти Тамар блудствува; а още, ето, непразна е от блудството. А Юда рече: Изведете я да се изгори.
| הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃ | 25 |
А когато я извеждаха, тя изпрати до свекъра си да му кажат: От човека, чиито са тия неща, съм непразна. Рече още: Познай, моля, чии са тия неща - печатът, ширитът и тоягата.
| ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃ | 26 |
И Юда ги позна и рече: Тя е по-права от мене, тъй като не я дадох на сина си Шела. И не я позна вече.
| ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃ | 27 |
И когато дойде времето й да роди, ето, имаше близнета в утробата й.
| ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃ | 28 |
И като раждаше, едното простря ръка: и бабата взе та върза червен конец на ръката му и каза: Тоя пръв излезе.
| ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃ | 29 |
А като дръпна надире ръката си, ето, брат му излезе; и тя рече: Какъв пролом си направи ти? Затова го наименуваха Фарес.
| ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃ | 30 |
После излезе брат му, който имаше червения конец на ръката си, и него наименуваха Зара.
