בראשית 37
| וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃ | 1 |
Jacob lived in the land of his father’s travels, in the land of Canaan.
| אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃ | 2 |
This is the history of the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, was feeding the flock with his brothers. He was a boy with the sons of Bilhah and Zilpah, his father’s wives. Joseph brought an evil report of them to their father.
| וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃ | 3 |
Now Israel loved Joseph more than all his children, because he was the son of his old age, and he made him a tunic of many colours.
| ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃ | 4 |
His brothers saw that their father loved him more than all his brothers, and they hated him, and couldn’t speak peaceably to him.
| ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃ | 5 |
Joseph dreamt a dream, and he told it to his brothers, and they hated him all the more.
| ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃ | 6 |
He said to them, “Please hear this dream which I have dreamt:
| והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃ | 7 |
for behold, we were binding sheaves in the field, and behold, my sheaf arose and also stood upright; and behold, your sheaves came around, and bowed down to my sheaf.”
| ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃ | 8 |
His brothers asked him, “Will you indeed reign over us? Will you indeed have dominion over us?” They hated him all the more for his dreams and for his words.
| ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃ | 9 |
He dreamt yet another dream, and told it to his brothers, and said, “Behold, I have dreamt yet another dream: and behold, the sun and the moon and eleven stars bowed down to me.”
| ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃ | 10 |
He told it to his father and to his brothers. His father rebuked him, and said to him, “What is this dream that you have dreamt? Will I and your mother and your brothers indeed come to bow ourselves down to the earth before you?”
| ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃ | 11 |
His brothers envied him, but his father kept this saying in mind.
| וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃ | 12 |
His brothers went to feed their father’s flock in Shechem.
| ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃ | 13 |
Israel said to Joseph, “Aren’t your brothers feeding the flock in Shechem? Come, and I will send you to them.” He said to him, “Here I am.”
| ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃ | 14 |
He said to him, “Go now, see whether it is well with your brothers, and well with the flock; and bring me word again.” So he sent him out of the valley of Hebron, and he came to Shechem.
| וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃ | 15 |
A certain man found him, and behold, he was wandering in the field. The man asked him, “What are you looking for?”
| ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃ | 16 |
He said, “I am looking for my brothers. Tell me, please, where they are feeding the flock.”
| ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃ | 17 |
The man said, “They have left here, for I heard them say, ‘Let’s go to Dothan.’” Joseph went after his brothers, and found them in Dothan.
| ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ | 18 |
They saw him afar off, and before he came near to them, they conspired against him to kill him.
| ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ | 19 |
They said to one another, “Behold, this dreamer comes.
| ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃ | 20 |
Come now therefore, and let’s kill him, and cast him into one of the pits, and we will say, ‘An evil animal has devoured him.’ We will see what will become of his dreams.”
| וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃ | 21 |
Reuben heard it, and delivered him out of their hand, and said, “Let’s not take his life.”
| ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃ | 22 |
Reuben said to them, “Shed no blood. Throw him into this pit that is in the wilderness, but lay no hand on him”—that he might deliver him out of their hand, to restore him to his father.
| ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃ | 23 |
When Joseph came to his brothers, they stripped Joseph of his tunic, the tunic of many colours that was on him;
| ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃ | 24 |
and they took him, and threw him into the pit. The pit was empty. There was no water in it.
| וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃ | 25 |
They sat down to eat bread, and they lifted up their eyes and looked, and saw a caravan of Ishmaelites coming from Gilead, with their camels bearing spices and balm and myrrh, going to carry it down to Egypt.
| ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃ | 26 |
Judah said to his brothers, “What profit is it if we kill our brother and conceal his blood?
| לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃ | 27 |
Come, and let’s sell him to the Ishmaelites, and not let our hand be on him; for he is our brother, our flesh.” His brothers listened to him.
| ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃ | 28 |
Midianites who were merchants passed by, and they drew and lifted up Joseph out of the pit, and sold Joseph to the Ishmaelites for twenty pieces of silver. The merchants brought Joseph into Egypt.
| וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃ | 29 |
Reuben returned to the pit, and saw that Joseph wasn’t in the pit; and he tore his clothes.
| וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃ | 30 |
He returned to his brothers, and said, “The child is no more; and I, where will I go?”
| ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃ | 31 |
They took Joseph’s tunic, and killed a male goat, and dipped the tunic in the blood.
| וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃ | 32 |
They took the tunic of many colours, and they brought it to their father, and said, “We have found this. Examine it, now, and see if it is your son’s tunic or not.”
| ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃ | 33 |
He recognised it, and said, “It is my son’s tunic. An evil animal has devoured him. Joseph is without doubt torn in pieces.”
| ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃ | 34 |
Jacob tore his clothes, and put sackcloth on his waist, and mourned for his son many days.
| ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ (Sheol h7585) | 35 |
All his sons and all his daughters rose up to comfort him, but he refused to be comforted. He said, “For I will go down to Sheol to my son, mourning.” His father wept for him. (Sheol h7585)
| והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ | 36 |
The Midianites sold him into Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh’s, the captain of the guard.
