בראשית 37

1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

Jacob lived in the land where his father had sojourned, in the land of Canaan.

2 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃

These are the generations of Jacob. Joseph, being seventeen years old, tended the flock with his brothers; he was an assistant to the sons of Bilhah and Zilpah, his father's wives. And Joseph brought a bad report about them to their father.

3 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

Now Israel loved Joseph more than all his children, because he had been born to him in his old age. And he made a long ornamented robe for him.

4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

His brothers saw that their father loved him more than all his brothers, and they hated him, and couldn't speak a kind word to him.

5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

Now Joseph had a dream, and he told it to his brothers, and they hated him all the more.

6 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃

He said to them, "Please listen to this dream I had:

7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

And look, we were binding sheaves in the field, and look, my sheaf arose and also stood upright. And look, your sheaves gathered around it and bowed down to my sheaf."

8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃

Then his brothers said to him, "Will you indeed reign over us? Or will you indeed rule over us?" So they hated him all the more for his dreams and for what he said.

9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

And he had another dream, and told it to his father and to his brothers, and said, "Look, I had yet another dream, and look, the sun and the moon and eleven stars bowed down to me."

10 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

When he told it to his father and to his brothers, his father rebuked him, and said to him, "What is this dream that you had? Will I and your mother and your brothers indeed come and bow down to the ground in front of you?"

11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃

His brothers were jealous of him, but his father kept thinking about the matter.

12 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃

Now his brothers went to pasture their father's flock near Shechem.

13 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

And Israel said to Joseph, "Aren't your brothers pasturing the flock near Shechem? Come, and I will send you to them." And he said to him, "I am ready."

14 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

So he said to him, "Go now, see whether it is well with your brothers and well with the flock, and report back to me." So he sent him from the Valley of Hebron, and he came to Shechem.

15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃

And a man found him, and look, he was wandering in the field. And the man asked him, "What are you looking for?"

16 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃

He said, "I am looking for my brothers. Tell me, please, where they are pasturing the flock."

17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

The man said, "They have left here, for I heard them say, 'Let us go to Dothan.'" So Joseph went after his brothers, and found them in Dothan.

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

Now they saw him in the distance, and before he reached them they plotted against him to kill him.

19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

And they said to one another, "Look, this dreamer is coming.

20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃

Come now, and let's kill him and throw him into one of the cisterns, and we will say that a vicious animal has devoured him. Then we will see what will become of his dreams."

21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

But Reuben heard it, and delivered him out of their hands, and said, "Let's not take his life."

22 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃

Reuben said to them, "Shed no blood. Throw him into this pit that is in the wilderness, but lay no hand on him"—that he might deliver him out of their hands, to restore him to his father.

23 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃

It happened, when Joseph came to his brothers, they stripped Joseph of his robe, the long ornamented robe that he was wearing.

24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

And they took him and threw him into the cistern. (Now the pit was empty. There was no water in it.)

25 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

Then they sat down to eat a meal. And they looked up, and look, a caravan of Ishmaelites was coming from Gilead, with their camels bearing aromatic gum and balm and myrrh on their way to carry them down to Egypt.

26 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃

Then Judah said to his brothers, "What profit is it if we kill our brother and conceal his blood?

27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

Come, and let's sell him to the Ishmaelites, and not lay a hand on him, for he is our brother, our flesh." And his brothers agreed.

28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃

So the Midianites merchants passed by, and they pulled him up and lifted Joseph out of the cistern, and sold Joseph to the Ishmaelites for twenty pieces of silver. And they brought Joseph to Egypt.

29 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃

And Reuben returned to the cistern and saw that Joseph wasn't in the cistern; and he tore his clothes.

30 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃

He went back to his brothers and said, "The boy is gone. Now, what am I to do?"

31 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃

They took Joseph's robe and killed a male goat and dipped the robe in the blood.

32 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃

And they sent the long ornamented robe and they brought it to their father, and said, "We found this. Please examine it to see whether it is your son's robe or not."

33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

And he recognized it, and said, "It is my son's robe. A vicious animal has devoured him. Joseph is without doubt torn to pieces."

34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

Then Jacob tore his clothes, and put sackcloth around his waist, and mourned for his son many days.

35 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ (Sheol h7585)

All his sons and all his daughters rose up to comfort him, but he refused to be comforted. And he said, "Indeed, I will go down to Sheol to my son mourning." And his father wept for him. (Sheol h7585)

36 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃

Now the Midianites sold him into Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh, the captain of the guard.

Joseph is Sold by His Brothers