בראשית 37

1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃

Now Jacob lived in the land where his father had resided, the land of Canaan.

2 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃

This is the account of Jacob. When Joseph was seventeen years old, he was tending the flock with his brothers, the sons of his father’s wives Bilhah and Zilpah, and he brought their father a bad report about them.

3 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃

Now Israel loved Joseph more than his other sons, because Joseph had been born to him in his old age; so he made him a robe of many colors.

4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃

When Joseph’s brothers saw that their father loved him more than any of them, they hated him and could not speak a kind word to him.

5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃

Then Joseph had a dream, and when he told it to his brothers, they hated him even more.

6 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃

He said to them, “Listen to this dream I had:

7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃

We were binding sheaves of grain in the field, and suddenly my sheaf rose and stood upright, while your sheaves gathered around and bowed down to mine.”

8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃

“Do you intend to reign over us?” his brothers asked. “Will you actually rule us?” So they hated him even more because of his dream and his statements.

9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃

Then Joseph had another dream and told it to his brothers. “Look,” he said, “I had another dream, and this time the sun and moon and eleven stars were bowing down to me.”

10 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃

He told his father and brothers, but his father rebuked him and said, “What is this dream that you have had? Will your mother and brothers and I actually come and bow down to the ground before you?”

11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃

And his brothers were jealous of him, but his father kept in mind what he had said.

12 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃

Some time later, Joseph’s brothers had gone to pasture their father’s flocks near Shechem.

13 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃

Israel said to him, “Are not your brothers pasturing the flocks at Shechem? Get ready; I am sending you to them.” “I am ready,” Joseph replied.

14 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃

Then Israel told him, “Go now and see how your brothers and the flocks are faring, and bring word back to me.” So he sent him off from the Valley of Hebron. And when Joseph arrived in Shechem,

15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃

a man found him wandering in the field and asked, “What are you looking for?”

16 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃

“I am looking for my brothers,” Joseph replied. “Can you please tell me where they are pasturing their flocks?”

17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃

“They have moved on from here,” the man answered. “I heard them say, ‘Let us go to Dothan.’” So Joseph set out after his brothers and found them at Dothan.

18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃

Now Joseph’s brothers saw him in the distance, and before he arrived, they plotted to kill him.

19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃

“Here comes that dreamer!” they said to one another.

20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃

“Come now, let us kill him and throw him into one of the pits. We can say that a vicious animal has devoured him. Then we shall see what becomes of his dreams!”

21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃

When Reuben heard this, he tried to rescue Joseph from their hands. “Let us not take his life,” he said.

22 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃

“Do not shed his blood. Throw him into this pit in the wilderness, but do not lay a hand on him.” Reuben said this so that he could rescue Joseph from their hands and return him to his father.

23 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃

So when Joseph came to his brothers, they stripped him of his robe—the robe of many colors he was wearing—

24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃

and they took him and threw him into the pit. Now the pit was empty, with no water in it.

25 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃

And as they sat down to eat a meal, they looked up and saw a caravan of Ishmaelites coming from Gilead. Their camels were carrying spices, balm, and myrrh on their way down to Egypt.

26 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃

Then Judah said to his brothers, “What profit will we gain if we kill our brother and cover up his blood?

27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃

Come, let us sell him to the Ishmaelites and not lay a hand on him; for he is our brother, our own flesh.” And they agreed.

28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃

So when the Midianite traders passed by, his brothers pulled Joseph out of the pit and sold him for twenty shekels of silver to the Ishmaelites, who took him to Egypt.

29 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃

When Reuben returned to the pit and saw that Joseph was not there, he tore his clothes,

30 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃

returned to his brothers, and said, “The boy is gone! What am I going to do?”

31 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃

Then they took Joseph’s robe, slaughtered a young goat, and dipped the robe in its blood.

32 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃

They sent the robe of many colors to their father and said, “We found this. Examine it to see whether it is your son’s robe or not.”

33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃

His father recognized it and said, “It is my son’s robe! A vicious animal has devoured him. Joseph has surely been torn to pieces!”

34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃

Then Jacob tore his clothes, put sackcloth around his waist, and mourned for his son many days.

35 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ (Sheol h7585)

All his sons and daughters tried to comfort him, but he refused to be comforted. “No,” he said. “I will go down to Sheol mourning for my son.” So his father wept for him. (Sheol h7585)

36 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃

Meanwhile, the Midianites sold Joseph in Egypt to Potiphar, an officer of Pharaoh and captain of the guard.

Joseph is Sold by His Brothers