בראשית 34

1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃

And Dinah the daughter of Leah, which she bare unto Jacob, went out to see the daughters of the land.

2 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃

And Shechem the son of Hamor the Hivite, the prince of the land, saw her; and he took her, and lay with her, and humbled her.

3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃

And his soul clave unto Dinah the daughter of Jacob, and he loved the damsel, and spake kindly unto the damsel.

4 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃

And Shechem spake unto his father Hamor, saying, Get me this damsel to wife.

5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃

Now Jacob heard that he had defiled Dinah his daughter; and his sons were with his cattle in the field: and Jacob held his peace until they came.

6 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃

And Hamor the father of Shechem went out unto Jacob to commune with him.

7 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃

And the sons of Jacob came in from the field when they heard it: and the men were grieved, and they were very wroth, because he had wrought folly in Israel in lying with Jacob’s daughter; which thing ought not to be done.

8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃

And Hamor communed with them, saying, The soul of my son Shechem longeth for your daughter: I pray you give her unto him to wife.

9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃

And make ye marriages with us; give your daughters unto us, and take our daughters unto you.

10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃

And ye shall dwell with us: and the land shall be before you; dwell and trade ye therein, and get you possessions therein.

11 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃

And Shechem said unto her father and unto her brethren, Let me find grace in your eyes, and what ye shall say unto me I will give.

12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃

Ask me never so much dowry and gift, and I will give according as ye shall say unto me: but give me the damsel to wife.

13 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃

And the sons of Jacob answered Shechem and Hamor his father with guile, and spake, because he had defiled Dinah their sister,

14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃

and said unto them, We cannot do this thing, to give our sister to one that is uncircumcised; for that were a reproach unto us:

15 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃

Only on this condition will we consent unto you: if ye will be as we be, that every male of you be circumcised;

16 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃

then will we give our daughters unto you, and we will take your daughters to us, and we will dwell with you, and we will become one people.

17 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃

But if ye will not hearken unto us, to be circumcised; then will we take our daughter, and we will be gone.

18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃

And their words pleased Hamor, and Shechem Hamor’s son.

19 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃

And the young man deferred not to do the thing, because he had delight in Jacob’s daughter: and he was honoured above all the house of his father.

20 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃

And Hamor and Shechem his son came unto the gate of their city, and communed with the men of their city, saying,

21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃

These men are peaceable with us; therefore let them dwell in the land, and trade therein; for, behold, the land is large enough for them; let us take their daughters to us for wives, and let us give them our daughters.

22 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃

Only on this condition will the men consent unto us to dwell with us, to become one people, if every male among us be circumcised, as they are circumcised.

23 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃

Shall not their cattle and their substance and all their beasts be ours? only let us consent unto them, and they will dwell with us.

24 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃

And unto Hamor and unto Shechem his son hearkened all that went out of the gate of his city; and every male was circumcised, all that went out of the gate of his city.

25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃

And it came to pass on the third day, when they were sore, that two of the sons of Jacob, Simeon and Levi, Dinah’s brethren, took each man his sword, and came upon the city unawares, and slew all the males.

26 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃

And they slew Hamor and Shechem his son with the edge of the sword, and took Dinah out of Shechem’s house, and went forth.

27 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃

The sons of Jacob came upon the slain, and spoiled the city, because they had defiled their sister.

28 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃

They took their flocks and their herds and their asses, and that which was in the city, and that which was in the field;

29 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃

and all their wealth, and all their little ones and their wives, took they captive and spoiled, even all that was in the house.

30 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃

And Jacob said to Simeon and Levi, Ye have troubled me, to make me to stink among the inhabitants of the land, among the Canaanites and the Perizzites: and, I being few in number, they will gather themselves together against me and smite me; and I shall be destroyed, I and my house.

31 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃

And they said, Should he deal with our sister as with an harlot?