בראשית 31
| וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ | 1 |
And he hears the words of Laban’s sons, saying, “Jacob has taken all that our father has; indeed, from that which our father has, he has made all this glory”;
| וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ | 2 |
and Jacob sees the face of Laban, and behold, it is not with him as before.
| ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ | 3 |
And YHWH says to Jacob, “Return to the land of your fathers, and to your family, and I am with you.”
| וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ | 4 |
And Jacob sends and calls for Rachel and for Leah to the field to his flock;
| ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ | 5 |
and says to them, “I am beholding your father’s face—that it is not toward me as before, and the God of my father has been with me,
| ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ | 6 |
and you have known that with all my power I have served your father,
| ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ | 7 |
and your father has played on me, and has changed my hire ten times; and God has not permitted him to do evil with me.
| אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ | 8 |
If he says thus: The speckled are your hire, then all the flock bore speckled ones; and if he says thus: The striped are your hire, then all the flock bore striped;
| ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ | 9 |
and God takes away the substance of your father, and gives to me.
| ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ | 10 |
And it comes to pass at the time of the flock conceiving, that I lift up my eyes and see in a dream, and behold, the male goats, which are going up on the flock, [are] striped, speckled, and spotted;
| ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ | 11 |
and the Messenger of God says to me in the dream, Jacob, and I say, Here I [am].
| ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ | 12 |
And He says, Now lift up your eyes and see [that] all the male goats which are going up on the flock [are] striped, speckled, and spotted, for I have seen all that Laban is doing to you;
| אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ | 13 |
I [am] the God of Bethel where you have anointed a standing pillar, where you have vowed a vow to me; now, arise, go out from this land, and return to the land of your birth.”
| ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ | 14 |
And Rachel answers—Leah also—and says to him, “Have we yet a portion and inheritance in the house of our father?
| הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ | 15 |
Have we not been reckoned strangers to him? For he has sold us, and he also utterly consumes our money;
| כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ | 16 |
for all the wealth which God has taken away from our father, it [is] ours, and our children’s; and now, all that God has said to you—do.”
| ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ | 17 |
And Jacob rises, and lifts up his sons and his wives on the camels,
| וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ | 18 |
and leads all his livestock, and all his substance which he has acquired, the livestock of his getting, which he has acquired in Padan-Aram, to go to his father Isaac, to the land of Canaan.
| ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ | 19 |
And Laban has gone to shear his flock, and Rachel steals the teraphim which her father has;
| ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ | 20 |
and Jacob deceives the heart of Laban the Aramean, because he has not declared to him that he is fleeing;
| ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ | 21 |
and he flees, he and all that he has, and rises, and passes over the River, and sets his face [toward] the Mount of Gilead.
| ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ | 22 |
And it is told to Laban on the third day that Jacob has fled,
| ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ | 23 |
and he takes his brothers with him, and pursues after him a journey of seven days, and overtakes him in the Mount of Gilead.
| ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ | 24 |
And God comes to Laban the Aramean in a dream of the night and says to him, “Take heed to yourself lest you speak with Jacob from good to evil.”
| וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ | 25 |
And Laban overtakes Jacob; and Jacob has fixed his tent in the mountain; and Laban with his brothers have fixed [theirs] in the Mount of Gilead.
| ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ | 26 |
And Laban says to Jacob, “What have you done that you deceive my heart, and lead away my daughters as captives of the sword?
| למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ | 27 |
Why have you hidden yourself to flee, and deceive me, and have not declared to me, and I send you away with joy and with songs, with tambourine and with harp,
| ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ | 28 |
and have not permitted me to kiss my sons and my daughters? Now you have acted foolishly in doing [so];
| יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ | 29 |
my hand is to God to do evil with you, but the God of your father last night has spoken to me, saying, Take heed to yourself from speaking with Jacob from good to evil.
| ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ | 30 |
And now, you have certainly gone, because you have been very desirous for the house of your father; why have you stolen my gods?”
| ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ | 31 |
And Jacob answers and says to Laban, “Because I was afraid, for I said, Lest you violently take away your daughters from me;
| עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ | 32 |
with whomsoever you find your gods—he must not live; before our brothers discern for yourself what [is] with me, and take to yourself”: and Jacob has not known that Rachel has stolen them.
| ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ | 33 |
And Laban goes into the tent of Jacob, and into the tent of Leah, and into the tent of the two handmaidens, and has not found; and he goes out from the tent of Leah, and goes into the tent of Rachel.
| ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ | 34 |
And Rachel has taken the teraphim, and puts them in the furniture of the camel, and sits on them; and Laban feels all the tent, and has not found;
| ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ | 35 |
and she says to her father, “Let it not be displeasing in the eyes of my lord that I am not able to rise at your presence, for the way of women [is] on me”; and he searches, and has not found the teraphim.
| ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ | 36 |
And it is displeasing to Jacob, and he strives with Laban; and Jacob answers and says to Laban, “What [is] my transgression? What my sin, that you have burned after me?
| כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ | 37 |
For you have felt all my vessels: what have you found of all the vessels of your house? Set here before my brothers, and your brothers, and they decide between us both.
| זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ | 38 |
These twenty years I [am] with you: your ewes and your female goats have not miscarried, and the rams of your flock I have not eaten;
| טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ | 39 |
the torn I have not brought to you—I repay it—from my hand you seek it; I have been deceived by day, and I have been deceived by night;
| הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ | 40 |
I have been [thus]: drought has consumed me in the day, and frost by night, and my sleep wanders from my eyes.
| זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ | 41 |
This [is] to me twenty years in your house: I have served you fourteen years for your two daughters, and six years for your flock; and you change my hire ten times;
| לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ | 42 |
unless the God of my father, the God of Abraham, and the Fear of Isaac, had been for me, surely now you had sent me away empty; God has seen my affliction and the labor of my hands, and reproves last night.”
| ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ | 43 |
And Laban answers and says to Jacob, “The daughters [are] my daughters, and the sons my sons, and the flock my flock, and all that you are seeing [is] mine; and to my daughters—what do I to these today, or to their sons whom they have born?
| ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ | 44 |
And now, come, let us make a covenant, I and you, and it has been for a witness between me and you.”
| ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ | 45 |
And Jacob takes a stone, and lifts it up [for] a standing pillar;
| ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ | 46 |
and Jacob says to his brothers, “Gather stones,” and they take stones, and make a heap; and they eat there on the heap;
| ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ | 47 |
and Laban calls it Jegar-Sahadutha; and Jacob has called it Galeed.
| ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ | 48 |
And Laban says, “This heap [is] witness between me and you today”; therefore has he called its name Galeed;
| והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ | 49 |
Mizpah also, for he said, “YHWH watches between me and you, for we are hidden from one another;
| אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ | 50 |
if you afflict my daughters, or take wives beside my daughters—there is no man with us—see, God [is] witness between me and you.”
| ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ | 51 |
And Laban says to Jacob, “Behold, this heap, and behold, the standing pillar which I have cast between me and you;
| עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ | 52 |
this heap [is] witness, and the standing pillar [is] witness, that I do not pass over this heap to you, and that you do not pass over this heap and this standing pillar to me—for evil;
| אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ | 53 |
the God of Abraham and the God of Nahor, judges between us—the God of their father,” and Jacob swears by the Fear of his father Isaac.
| ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ | 54 |
And Jacob sacrifices a sacrifice on the mountain, and calls to his brothers to eat bread, and they eat bread, and lodge on the mountain;
| וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ | 55 |
and Laban rises early in the morning, and kisses his sons and his daughters, and blesses them; and Laban goes on, and turns back to his place.
