< בראשית 31 >

וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ 1
Jacob found out that Laban's sons were saying, “Jacob has taken everything that belonged to our father. All the wealth he has actually came from our father.”
וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ 2
Jacob also noticed that Laban was treating him differently to the way he had before.
ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ 3
The Lord told Jacob, “Go back to the country of your forefathers, to your family home. I will be with you.”
וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ 4
Jacob sent for Rachel and Leah, telling them to come and meet him out in the fields where he was with his flock.
ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ 5
“I've noticed that your father is treating me differently to the way he did before,” he told them. “But the God of my father will be with me.
ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ 6
You both know very well how hard I worked for your father.
ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ 7
But he's been cheating me—he's reduced my wages ten times! However, God hasn't let him hurt me.
אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ 8
If he said, ‘You can have the speckled ones as your wages,’ then the whole flock had speckled young. If he said, ‘You can have the streaked ones as your wages,’ then the whole flock had streaked young.
ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ 9
This is how God took your father's livestock and gave them to me.
ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ 10
During the time the flock was breeding I had a dream where I saw that the male goats mating with the flock were all streaked, speckled, or spotted.
ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ 11
Then in the dream the angel of the Lord spoke to me and said, ‘Jacob!’ I replied, ‘I'm here.’
ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ 12
He told me, ‘Take a look and you'll see that all the male goats mating with the flock are streaked, speckled or spotted, for I've been watching everything that Laban has been doing to you.
אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ 13
I am the God of Bethel, where you poured olive oil on the stone pillar and made a solemn promise to me. Now get ready to leave this land and go back to your homeland.’”
ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ 14
“There's nothing for us to inherit from our father's estate anyway,” Rachel and Leah replied.
הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ 15
“He treats us like foreigners because he sold us to you, and now he's spent all that money.
כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ 16
All the wealth that God has taken from him belongs to us and our children, so do whatever God has told you to do!”
ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ 17
So Jacob got ready. He helped his children and his wives onto the camels,
וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ 18
and drove all his livestock in front of him. He took with him all his possessions and livestock he'd gained during his time in Paddan-aram, and left to go back to his father in the country of Canaan.
ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ 19
While Laban was away from home shearing his sheep, Rachel stole the household idols that belonged to her father.
ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ 20
Jacob also deceived Laban the Aramean by not informing him that he was going to run away.
ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ 21
So Jacob left in a hurry with everything he had, crossed the Euphrates River, and headed towards the hill country of Gilead.
ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ 22
Three days later Laban found out that Jacob had run away.
ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ 23
Taking some of his relatives with him, he chased after Jacob and caught up with him seven days later in the hill country of Gilead.
ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 24
But during the night God came to Laban in a dream and told him, “Watch what you say to Jacob. Don't try to persuade him to come back, and don't threaten him either.”
וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ 25
Jacob had set up his tents in the hill country of Gilead when Laban caught up with him, so Laban and his relatives did the same.
ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ 26
“Why did you deceive me like this?” Laban asked Jacob. “You carried off my daughters as if they were some prisoners captured by the sword!
למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ 27
Why did you run away in secret, trying to trick me? Why didn't you come and tell me? I would have given you a good send-off, a celebration with singing and the music of tambourines and lyres.
ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ 28
You didn't even let me kiss my grandchildren and daughters goodbye! You've really acted stupidly!
יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 29
I could really punish you badly, but the God of your father spoke to me last night and told me, ‘Watch what you say to Jacob. Don't try to persuade him to come back, and don't threaten him either.’
ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ 30
Clearly you wanted to leave and go back to your family home, but why did you have to steal my idols?”
ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ 31
“I ran away because I was afraid,” Jacob explained to Laban. “I was worried that you would take your daughters from me by force.
עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ 32
As for your idols, anyone you find who has them will die. You can search everything in the presence of our relatives, and if you find I have anything that belongs to you, you can take it.” (Jacob didn't know that Rachel had stolen the household idols.)
ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ 33
Laban searched the tents of Jacob, Leah, and the two personal maids, but didn't find anything. He left Leah's tent and went into Rachel's tent.
ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ 34
Rachel had put the household idols in a camel's saddlebag and was sitting on it. Laban carefully searched the whole tent but couldn't find them.
ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ 35
She said to her father, “Sir, please don't get upset with me for not standing up in your presence, but I have my period.” He looked everywhere but didn't find the idols.
ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ 36
Jacob got angry with Laban and confronted him, saying, “What crime am I guilty of? What wrong have I done to you that you've come hunting me down?
כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ 37
You've searched through all my possessions. Did you find anything belonging to you? If you did, bring it out here before my relatives and yours so they can decide who's right!
זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ 38
I've worked for you for these past twenty years. During that time none of your sheep and goats miscarried, and I haven't eaten a single ram from your flock.
טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ 39
If any of them were killed by wild animals, I never even brought you the carcass to prove the loss—I bore the loss myself. But you on the other hand always made me compensate you for any animals that were stolen, whether at night or in broad daylight.
הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ 40
Whether it was sweating in the heat of the day, or freezing in the cold of the night when I couldn't sleep, I went on working for you for twenty years in your home.
זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ 41
I worked fourteen years for your two daughters, and six more years with your flocks. You reduced my wages ten times!
לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ 42
If it weren't for the God of my father, the God of Abraham, the awesome God of Isaac, who took care of me, you would have dismissed me with nothing. But God saw my suffering, how hard I worked, and he condemned you last night.”
ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ 43
Laban replied, “These are my daughters and these are my children and these are my flocks! In fact, everything you see here is mine! However, what can I do now about my daughters and their children?
ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ 44
So let's make a solemn agreement between you and I, and it will be a witness to our mutual commitment.”
ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ 45
Jacob took a stone and set it upright as a pillar.
ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ 46
Then he told his relatives, “Go and collect some stones.” They all made a pile of stones and then sat beside it to eat a meal.
ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ 47
Laban called it Jegar-sahadutha, while Jacob called it Galeed.
ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ 48
Laban announced, “This pile of stone serves as a witness between me and you.” This is why it was called Galeed.
והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ 49
It was also called Mizpah, for as Laban said, “May the Lord keep a close eye on both of us when we're not together.
אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ 50
If you treat my daughters badly or marry more wives in addition to them, God will see what you do even if no one else finds out!”
ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ 51
Then Laban told Jacob, “Look at this pile of stones and this pillar that I have set up as a memorial of the agreement between you and me.
עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ 52
They also act as a witness to our solemn promises to each other: I will not come past them to attack you; and you will not come past them to attack me.
אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ 53
May the God of Abraham and the God of Nahor—the God of our forefathers—be the one to judge between us in any dispute.” Jacob in turn made his solemn promise in the name of the awesome God of his father Isaac.
ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ 54
Then he offered a sacrifice on the mountain and invited all his relatives to eat a meal there. They spent the night on the mountain.
וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ 55
Laban got up early in the morning and kissed his grandchildren and his daughters goodbye. He blessed them, and then left to go back home.

< בראשית 31 >