בראשית 31

1 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃

Now it came to the ears of Jacob that Laban's sons were saying, Jacob has taken away all our father's property, and in this way he has got all this wealth.

2 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃

And Jacob saw that Laban's feeling for him was no longer what it had been before.

3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃

Then the Lord said to Jacob, Go back to the land of your fathers, and to your relations, and I will be with you.

4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃

And Jacob sent for Rachel and Leah to come to him in the field among his flock.

5 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃

And he said to them, It is clear to me that your father's feeling is no longer what it was to me; but the God of my father has been with me

6 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃

And you have seen how I have done all in my power for your father,

7 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃

But your father has not kept faith with me, and ten times he has made changes in my payment; but God has kept him from doing me damage.

8 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃

If he said, All those in the flock which have marks are to be yours, then all the flock gave birth to marked young; and if he said, All the banded ones are to be yours, then all the flock had banded young.

9 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃

So God has taken away your father's cattle and has given them to me.

10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃

And at the time when the flock were with young, I saw in a dream that all the he-goats which were joined with the she-goats were banded and marked and coloured.

11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃

And in my dream the angel of the Lord said to me, Jacob: and I said, Here am I.

12 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃

And he said, See how all the he-goats are banded and marked and coloured: for I have seen what Laban has done to you.

13 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃

I am the God of Beth-el, where you put oil on the pillar and took an oath to me: now then, come out of this land and go back to the country of your birth.

14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃

Then Rachel and Leah said to him in answer, What part or heritage is there for us in our father's house?

15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃

Are we not as people from a strange country to him? for he took a price for us and now it is all used up.

16 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃

For the wealth which God has taken from him is ours and our children's; so now, whatever God has said to you, do.

17 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃

Then Jacob put his wives and his sons on camels;

18 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃

And sending on before him all his cattle and his property which he had got together in Paddan-aram, he made ready to go to Isaac his father in the land of Canaan.

19 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃

Now Laban had gone to see to the cutting of the wool of his sheep; so Rachel secretly took the images of the gods of her father's house.

20 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃

And Jacob went away secretly, without giving news of his flight to Laban the Aramaean.

21 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃

So he went away with all he had, and went across the River in the direction of the hill-country of Gilead.

22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃

And on the third day Laban had news of Jacob's flight.

23 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃

And taking the men of his family with him, he went after him for seven days and overtook him in the hill-country of Gilead.

24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃

Then God came to Laban in a dream by night, and said to him, Take care that you say nothing good or bad to Jacob.

25 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃

Now when Laban overtook him, Jacob had put up his tent in the hill-country; and Laban and his brothers put up their tents in the hill-country of Gilead.

26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃

And Laban said to Jacob, Why did you go away secretly, taking my daughters away like prisoners of war?

27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃

Why did you make a secret of your flight, not giving me word of it, so that I might have sent you away with joy and songs, with melody and music?

28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃

You did not even let me give a kiss to my sons and my daughters. This was a foolish thing to do.

29 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃

It is in my power to do you damage: but the God of your father came to me this night, saying, Take care that you say nothing good or bad to Jacob.

30 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃

And now, it seems, you are going because your heart's desire is for your father's house; but why have you taken my gods?

31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃

And Jacob, in answer, said to Laban, My fear was that you might take your daughters from me by force.

32 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃

As for your gods, if anyone of us has them, let him be put to death: make search before us all for what is yours, and take it. For Jacob had no knowledge that Rachel had taken them.

33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃

So Laban went into Jacob's tent and into Leah's tent, and into the tents of the two servant-women, but they were not there; and he came out of Leah's tent and went into Rachel's.

34 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃

Now Rachel had taken the images, and had put them in the camels' basket, and was seated on them. And Laban, searching through all the tent, did not come across them.

35 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃

And she said to her father, Let not my lord be angry because I do not get up before you, for I am in the common condition of women. And with all his searching, he did not come across the images.

36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃

Then Jacob was angry with Laban, and said, What crime or sin have I done that you have come after me with such passion?

37 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃

Now that you have made search through all my goods, what have you seen which is yours? Make it clear now before my people and your people, so that they may be judges between us.

38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃

These twenty years I have been with you; your sheep and your goats have had young without loss, not one of your he-goats have I taken for food.

39 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃

Anything which was wounded by beasts I did not take to you, but myself made up for the loss of it; you made me responsible for whatever was taken by thieves, by day or by night.

40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃

This was my condition, wasted by heat in the day and by the bitter cold at night; and sleep went from my eyes.

41 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃

These twenty years I have been in your house; I was your servant for fourteen years because of your daughters, and for six years I kept your flock, and ten times was my payment changed.

42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃

If the God of my father, the God of Abraham and the Fear of Isaac, had not been with me, you would have sent me away with nothing in my hands. But God has seen my troubles and the work of my hands, and this night he kept you back.

43 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃

Then Laban, answering, said, These women are my daughters and these children my children, the flocks and all you see are mine: what now may I do for my daughters and for their children?

44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃

Come, let us make an agreement, you and I; and let it be for a witness between us.

45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃

Then Jacob took a stone and put it up as a pillar.

46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃

And Jacob said to his people, Get stones together; and they did so; and they had a meal there by the stones.

47 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃

And the name Laban gave it was Jegar-sahadutha: but Jacob gave it the name of Galeed.

48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃

And Laban said, These stones are a witness between you and me today. For this reason its name was Galeed,

49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃

And Mizpah, for he said, May the Lord keep watch on us when we are unable to see one another's doings.

50 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃

If you are cruel to my daughters, or if you take other wives in addition to my daughters, then though no man is there to see, God will be the witness between us.

51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃

And Laban said, See these stones and this pillar which I have put between you and me;

52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃

They will be witness that I will not go over these stones to you, and you will not go over these stones or this pillar to me, for any evil purpose.

53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃

May the God of Abraham and the God of Nahor, the God of their father, be our judge. Then Jacob took an oath by the Fear of his father Isaac.

54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃

And Jacob made an offering on the mountain, and gave orders to his people to take food: so they had a meal and took their rest that night on the mountain.

55 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃

And early in the morning Laban, after kissing and blessing his daughters, went on his way back to his country.