בראשית 31
| וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ | 1 |
Now Jacob heard that Laban’s sons were saying, “Jacob has taken away all that belonged to our father and built all this wealth at our father’s expense.”
| וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ | 2 |
And Jacob saw from the countenance of Laban that his attitude toward him had changed.
| ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ | 3 |
Then the LORD said to Jacob, “Go back to the land of your fathers and to your kindred, and I will be with you.”
| וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ | 4 |
So Jacob sent word and called Rachel and Leah to the field where his flocks were,
| ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ | 5 |
and he told them, “I can see from your father’s countenance that his attitude toward me has changed; but the God of my father has been with me.
| ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ | 6 |
You know that I have served your father with all my strength.
| ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ | 7 |
And although he has cheated me and changed my wages ten times, God has not allowed him to harm me.
| אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ | 8 |
If he said, ‘The speckled will be your wages,’ then the whole flock bore speckled offspring. If he said, ‘The streaked will be your wages,’ then the whole flock bore streaked offspring.
| ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ | 9 |
Thus God has taken away your father’s livestock and given them to me.
| ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ | 10 |
When the flocks were breeding, I saw in a dream that the streaked, spotted, and speckled males were mating with the females.
| ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ | 11 |
In that dream the angel of God said to me, ‘Jacob!’ And I replied, ‘Here I am.’
| ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ | 12 |
‘Look up,’ he said, ‘and see that all the males that are mating with the flock are streaked, spotted, or speckled; for I have seen all that Laban has done to you.
| אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ | 13 |
I am the God of Bethel, where you anointed the pillar and made a solemn vow to Me. Now get up and leave this land at once, and return to your native land.’”
| ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ | 14 |
And Rachel and Leah replied, “Do we have any portion or inheritance left in our father’s house?
| הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ | 15 |
Are we not regarded by him as outsiders? Not only has he sold us, but he has certainly squandered what was paid for us.
| כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ | 16 |
Surely all the wealth that God has taken away from our father belongs to us and to our children. So do whatever God has told you.”
| ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ | 17 |
Then Jacob got up and put his children and his wives on camels,
| וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ | 18 |
and he drove all his livestock before him, along with all the possessions he had acquired in Paddan-aram, to go to his father Isaac in the land in Canaan.
| ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ | 19 |
Now while Laban was out shearing his sheep, Rachel stole her father’s household idols.
| ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ | 20 |
Moreover, Jacob deceived Laban the Aramean by not telling him that he was running away.
| ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ | 21 |
So he fled with all his possessions, crossed the Euphrates, and headed for the hill country of Gilead.
| ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ | 22 |
On the third day Laban was informed that Jacob had fled.
| ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ | 23 |
So he took his relatives with him, pursued Jacob for seven days, and overtook him in the hill country of Gilead.
| ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ | 24 |
But that night God came to Laban the Aramean in a dream and warned him, “Be careful not to say anything to Jacob, either good or bad.”
| וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ | 25 |
Now Jacob had pitched his tent in the hill country of Gilead when Laban overtook him, and Laban and his relatives camped there as well.
| ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ | 26 |
Then Laban said to Jacob, “What have you done? You have deceived me and carried off my daughters like captives of war!
| למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ | 27 |
Why did you run away secretly and deceive me, without even telling me? I would have sent you away with joy and singing, with tambourines and harps.
| ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ | 28 |
But you did not even let me kiss my grandchildren and my daughters goodbye. Now you have done a foolish thing.
| יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ | 29 |
I have power to do you great harm, but last night the God of your father said to me, ‘Be careful not to say anything to Jacob, either good or bad.’
| ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ | 30 |
Now you have gone off because you long for your father’s house. But why have you stolen my gods?”
| ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ | 31 |
“I was afraid,” Jacob answered, “for I thought you would take your daughters from me by force.
| עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ | 32 |
If you find your gods with anyone here, he shall not live! In the presence of our relatives, see for yourself if anything is yours, and take it back.” For Jacob did not know that Rachel had stolen the idols.
| ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ | 33 |
So Laban went into Jacob’s tent, then Leah’s tent, and then the tents of the two maidservants, but he found nothing. Then he left Leah’s tent and entered Rachel’s tent.
| ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ | 34 |
Now Rachel had taken Laban’s household idols, put them in the saddlebag of her camel, and was sitting on them. And Laban searched everything in the tent but found nothing.
| ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ | 35 |
Rachel said to her father, “Sir, do not be angry that I cannot stand up before you; for I am having my period.” So Laban searched, but could not find the household idols.
| ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ | 36 |
Then Jacob became incensed and challenged Laban. “What is my crime?” he said. “For what sin of mine have you so hotly pursued me?
| כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ | 37 |
You have searched all my goods! Have you found anything that belongs to you? Put it here before my brothers and yours, that they may judge between the two of us.
| זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ | 38 |
I have been with you for twenty years now. Your sheep and goats have not miscarried, nor have I eaten the rams of your flock.
| טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ | 39 |
I did not bring you anything torn by wild beasts; I bore the loss myself. And you demanded payment from me for what was stolen by day or night.
| הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ | 40 |
As it was, the heat consumed me by day and the frost by night, and sleep fled from my eyes.
| זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ | 41 |
Thus for twenty years I have served in your household—fourteen years for your two daughters and six years for your flocks—and you have changed my wages ten times!
| לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ | 42 |
If the God of my father, the God of Abraham and the Fear of Isaac, had not been with me, surely by now you would have sent me away empty-handed. But God has seen my affliction and the toil of my hands, and last night He rendered judgment.”
| ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ | 43 |
But Laban answered Jacob, “These daughters are my daughters, these sons are my sons, and these flocks are my flocks! Everything you see is mine! Yet what can I do today about these daughters of mine or the children they have borne?
| ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ | 44 |
Come now, let us make a covenant, you and I, and let it serve as a witness between you and me.”
| ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ | 45 |
So Jacob picked out a stone and set it up as a pillar,
| ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ | 46 |
and he said to his relatives, “Gather some stones.” So they took stones and made a mound, and there by the mound they ate.
| ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ | 47 |
Laban called it Jegar-sahadutha, and Jacob called it Galeed.
| ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ | 48 |
Then Laban declared, “This mound is a witness between you and me this day.” Therefore the place was called Galeed.
| והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ | 49 |
It was also called Mizpah, because Laban said, “May the LORD keep watch between you and me when we are absent from each other.
| אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ | 50 |
If you mistreat my daughters or take other wives, although no one is with us, remember that God is a witness between you and me.”
| ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ | 51 |
Laban also said to Jacob, “Here is the mound, and here is the pillar I have set up between you and me.
| עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ | 52 |
This mound is a witness, and this pillar is a witness, that I will not go past this mound to harm you, and you will not go past this mound and pillar to harm me.
| אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ | 53 |
May the God of Abraham and the God of Nahor, the God of their father, judge between us.” So Jacob swore by the Fear of his father Isaac.
| ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ | 54 |
Then Jacob offered a sacrifice on the mountain and invited his relatives to eat a meal. And after they had eaten, they spent the night on the mountain.
| וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ | 55 |
Early the next morning, Laban got up and kissed his grandchildren and daughters and blessed them. Then he left to return home.
