ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ | 1 |
ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ | 2 |
ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ | 3 |
ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ | 4 |
ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ | 5 |
ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ | 6 |
ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ | 7 |
ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ | 8 |
ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ | 9 |
ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ | 10 |
ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ | 11 |
ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ | 12 |
ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ | 13 |
וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ | 14 |
ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ | 15 |
ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ | 16 |
וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ | 17 |
ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ | 18 |
ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ | 19 |
ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ | 20 |
ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ | 21 |
ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ | 22 |
ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ | 23 |
ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ | 24 |
ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ | 25 |
תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ | 26 |
ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ | 27 |
ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ | 28 |
ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ | 29 |
כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ | 30 |
ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ | 31 |
אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ | 32 |
וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ | 33 |
ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ | 34 |
ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ | 35 |
וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ | 36 |
ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ | 37 |
ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ | 38 |
ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ | 39 |
והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ | 40 |
והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ | 41 |
ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ | 42 |
ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ | 43 |