בראשית 29
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ | 1 |
Тогава Яков тръгна и отиде в земята на източните жители.
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ | 2 |
И погледна, и, ето, кладенец на полето, и там три стада овци, които почиваха при него, защото от оня кладенец напояваха стадата; и върху отвора на кладенеца имаше голям камък.
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ | 3 |
И когато се събираха там всичките стада, отваляха камъка от отвора на кладенеца, та напояваха стадата; после пак туряха камъка на мястото му над отвора на кладенеца.
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ | 4 |
И Яков каза на овчарите: Братя, от где сте? А те рекоха: От Харан сме.
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ | 5 |
И рече им: Познавате ли Лавана, Нахоровия син? Отговориха: Познаваме.
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ | 6 |
И рече им: Здрав ли е? А те рекоха: Здрав е; и ето дъщеря му Рахил иде с те.
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ | 7 |
А той каза: Вижте, още е много рано, не е време да се прибира добитъкът; напойте те и идете да ги пасете.
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ | 8 |
А те рекоха: Не можем догде не се съберат всичките стада и не отвалят камъка от отвора на кладенеца; тогава напояваме овците.
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ | 9 |
Докато им говореше още, дойде Рахил с бащините си, защото тя ги пасеше.
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ | 10 |
А като видя Яков Рахил, дъщерята на вуйка си Лавана, и овците на вуйка си Лавана, Яков се приближи, та отвали камъка от отвора на кладенеца; и напои стадото на вуйка си Лавана.
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ | 11 |
И Яков целуна Рахил и заплака с висок глас.
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ | 12 |
И Яков каза на Рахил, че е брат на баща й и, че е син на Ревека; а тя се завтече, та извести на баща си.
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ | 13 |
А Лаван, като чу за своя сестриник Яков, завтече се да го посрещне; и прегърна го, целуна го и го заведе у дома си. Тогава Яков разказа на Лавана всичко.
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ | 14 |
И Лаван му рече: Наистина, ти си моя кост и моя плът. И Яков живя при него един месец.
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ | 15 |
След това Лаван рече на Якова: Нима, като си ми брат, ти ще ми работиш безплатно? Кажи ми, каква да ти бъде заплатата?
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ | 16 |
А Лаван имаше две дъщери: името на по-старата беше Лия, а името на по-младата - Рахил.
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ | 17 |
На Лия очите не бяха здрави; а Рахил имаше хубава снага и хубаво лице.
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ | 18 |
И Яков, понеже обикна Рахил, рече: Ще ти работя седем години за по-малката ти дъщеря, Рахил.
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ | 19 |
И рече Лаван: По-добре да я дам на тебе, отколкото да я дам на друг мъж; живей при мене.
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ | 20 |
И тъй, Яков работи за Рахил седем години; но, поради любовта му към нея, те му се видяха като няколко дни.
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ | 21 |
След това Яков каза на Лавана: Дай жена ми, защото дойде вече време да вляза при нея.
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ | 22 |
И тъй, Лаван събра всичките хора от това място и даде угощение.
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ | 23 |
А вечерта взе дъщеря си Лия, та му я доведе; и той влезе при нея.
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ | 24 |
И Лаван даде слугинята си Зелфа за слугиня на дъщеря си Лия.
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ | 25 |
Но на сутринта, ето, че беше Лия. И Яков рече на Лавана: Що е това, което ми стори ти? Нали за Рахил ти работих? Тогава защо ме излъга?
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ | 26 |
А Лаван каза: В нашето място няма обичай да се дава по-младата преди по-старата.
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ | 27 |
Свърши сватбарската седмица с тая; и ще ти дам и оная за работата, която ще ми вършиш още седем години.
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ | 28 |
И Яков стори така; свърши седмицата с Лия и тогава Лаван му даде дъщеря си Рахил за жена.
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ | 29 |
И Лаван даде слугинята си Вала за слугиня на дъщеря си Рахил.
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ | 30 |
И Яков влезе при Рахил, и обикна Рахил повече от Лия; и работи на Лаван още седем години.
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ | 31 |
А Господ, понеже видя, че Лия не беше обичана, отвори утробата й; а Рахил беше бездетна.
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ | 32 |
И тъй, Лия зачна и роди син, и наименува го Рувим, защото си думаше: Господ погледна на неволята ми; сега мъжът ми ще обикне.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ | 33 |
И пак зачна и роди син; и рече: Понеже чу Господ, че не съм любима, затова ми даде и тоя син; и наименува го Симеон.
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ | 34 |
Пак зачна и роди син; и рече: Сега вече мъжът ми ще се привърже към мене, защото му родих три сина; затова го наименува Левий
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ | 35 |
И пак зачна и роди син; и рече: Тоя път ще възхваля Господа; затова го наименува Юда. И престана да ражда.
