בראשית 29
| וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ | 1 |
| וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ | 2 |
| ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ | 3 |
| ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ | 4 |
| ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ | 5 |
| ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ | 6 |
| ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ | 7 |
| ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ | 8 |
| עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ | 9 |
| ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ | 10 |
| וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ | 11 |
| ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ | 12 |
| ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ | 13 |
| ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ | 14 |
| ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ | 15 |
| וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ | 16 |
| ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ | 17 |
| ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ | 18 |
| ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ | 19 |
| ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ | 20 |
| ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ | 21 |
| ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ | 22 |
| ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ | 23 |
| ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ | 24 |
| ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ | 25 |
| ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ | 26 |
| מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ | 27 |
| ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ | 28 |
| ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ | 29 |
| ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ | 30 |
| וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ | 31 |
| ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ | 32 |
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ | 33 |
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ | 34 |
| ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ | 35 |
