בראשית 24
| ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃ | 1 |
And Abraham was old, [and] well stricken in age: and the LORD had blessed Abraham in all things.
| ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃ | 2 |
And Abraham said unto his servant, the elder of his house, that ruled over all that he had, Put, I pray thee, thy hand under my thigh:
| ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ | 3 |
and I will make thee swear by the LORD, the God of heaven and the God of the earth, that thou shalt not take a wife for my son of the daughters of the Canaanites, among whom I dwell:
| כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃ | 4 |
but thou shalt go unto my country, and to my kindred, and take a wife for my son Isaac.
| ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃ | 5 |
And the servant said unto him, Peradventure the woman will not be willing to follow me unto this land: must I needs bring thy son again unto the land from whence thou camest?
| ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃ | 6 |
And Abraham said unto him, Beware thou that thou bring not my son thither again.
| יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ | 7 |
The LORD, the God of heaven, that took me from my father’s house, and from the land of my nativity, and that spake unto me, and that sware unto me, saying, Unto thy seed will I give this land; he shall send his angel before thee, and thou shalt take a wife for my son from thence.
| ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃ | 8 |
And if the woman be not willing to follow thee, then thou shalt be clear from this my oath; only thou shalt not bring my son thither again.
| וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃ | 9 |
And the servant put his hand under the thigh of Abraham his master, and sware to him concerning this matter.
| ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃ | 10 |
And the servant took ten camels, of the camels of his master, and departed; having all goodly things of his master’s in his hand: and he arose, and went to Mesopotamia, unto the city of Nahor.
| ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃ | 11 |
And he made the camels to kneel down without the city by the well of water at the time of evening, the time that women go out to draw water.
| ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃ | 12 |
And he said, O LORD, the God of my master Abraham, send me, I pray thee, good speed this day, and shew kindness unto my master Abraham.
| הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ | 13 |
Behold, I stand by the fountain of water; and the daughters of the men of the city come out to draw water:
| והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃ | 14 |
and let it come to pass, that the damsel to whom I shall say, Let down thy pitcher, I pray thee, that I may drink; and she shall say, Drink, and I will give thy camels drink also: let the same be she that thou hast appointed for thy servant Isaac; and thereby shall I know that thou hast shewed kindness unto my master.
| ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃ | 15 |
And it came to pass, before he had done speaking, that, behold, Rebekah came out, who was born to Bethuel the son of Milcah, the wife of Nahor, Abraham’s brother, with her pitcher upon her shoulder.
| והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃ | 16 |
And the damsel was very fair to look upon, a virgin, neither had any man known her: and she went down to the fountain, and filled her pitcher, and came up.
| וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃ | 17 |
And the servant ran to meet her, and said, Give me to drink, I pray thee, a little water of thy pitcher.
| ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃ | 18 |
And she said, Drink, my lord: and she hasted, and let down her pitcher upon her hand, and gave him drink.
| ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃ | 19 |
And when she had done giving him drink, she said, I will draw for thy camels also, until they have done drinking.
| ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃ | 20 |
And she hasted, and emptied her pitcher into the trough, and ran again unto the well to draw, and drew for all his camels.
| והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃ | 21 |
And the man looked stedfastly on her; holding his peace, to know whether the LORD had made his journey prosperous or not.
| ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃ | 22 |
And it came to pass, as the camels had done drinking, that the man took a golden ring of half a shekel weight, and two bracelets for her hands of ten shekels weight of gold;
| ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃ | 23 |
and said, Whose daughter art thou? tell me, I pray thee. Is there room in thy father’s house for us to lodge in?
| ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃ | 24 |
And she said unto him, I am the daughter of Bethuel the son of Milcah, which she bare unto Nahor.
| ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃ | 25 |
She said moreover unto him, We have both straw and provender enough, and room to lodge in.
| ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ | 26 |
And the man bowed his head, and worshipped the LORD.
| ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ | 27 |
And he said, Blessed be the LORD, the God of my master Abraham, who hath not forsaken his mercy and his truth toward my master: as for me, the LORD hath led me in the way to the house of my master’s brethren.
| ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃ | 28 |
And the damsel ran, and told her mother’s house according to these words.
| ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃ | 29 |
And Rebekah had a brother, and his name was Laban: and Laban ran out unto the man, unto the fountain.
| ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃ | 30 |
And it came to pass, when he saw the ring, and the bracelets upon his sister’s hands, and when he heard the words of Rebekah his sister, saying, Thus spake the man unto me; that he came unto the man; and, behold, he stood by the camels at the fountain.
| ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ | 31 |
And he said, Come in, thou blessed of the LORD; wherefore standest thou without? for I have prepared the house, and room for the camels.
| ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃ | 32 |
And the man came into the house, and he ungirded the camels; and he gave straw and provender for the camels, and water to wash his feet and the men’s feet that were with him.
| ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃ | 33 |
And there was set meat before him to eat: but he said, I will not eat, until I have told mine errand. And he said, Speak on.
| ויאמר עבד אברהם אנכי׃ | 34 |
And he said, I am Abraham’s servant.
| ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ | 35 |
And the LORD hath blessed my master greatly; and he is become great: and he hath given him flocks and herds, and silver and gold, and menservants and maidservants, and camels and asses.
| ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃ | 36 |
And Sarah my master’s wife bare a son to my master when she was old: and unto him hath he given all that he hath.
| וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ | 37 |
And my master made me swear, saying, Thou shalt not take a wife for my son of the daughters of the Canaanites, in whose land I dwell:
| אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃ | 38 |
but thou shalt go unto my father’s house, and to my kindred, and take a wife for my son.
| ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃ | 39 |
And I said unto my master, Peradventure the woman will not follow me.
| ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ | 40 |
And he said unto me, The LORD, before whom I walk, will send his angel with thee, and prosper thy way; and thou shalt take a wife for my son of my kindred, and of my father’s house:
| אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃ | 41 |
then shalt thou be clear from my oath, when thou comest to my kindred; and if they give her not to thee, thou shalt be clear from my oath.
| ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ | 42 |
And I came this day unto the fountain, and said, O LORD, the God of my master Abraham, if now thou do prosper my way which I go:
| הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃ | 43 |
behold, I stand by the fountain of water; and let it come to pass, that the maiden which cometh forth to draw, to whom I shall say, Give me, I pray thee, a little water of thy pitcher to drink;
| ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃ | 44 |
and she shall say to me, Both drink thou, and I will also draw for thy camels: let the same be the woman whom the LORD hath appointed for my master’s son.
| אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃ | 45 |
And before I had done speaking in mine heart, behold, Rebekah came forth with her pitcher on her shoulder; and she went down unto the fountain, and drew: and I said unto her, Let me drink, I pray thee.
| ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃ | 46 |
And she made haste, and let down her pitcher from her shoulder, and said, Drink, and I will give thy camels drink also: so I drank, and she made the camels drink also.
| ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃ | 47 |
And I asked her, and said, Whose daughter art thou? And she said, The daughter of Bethuel, Nahor’s son, whom Milcah bare unto him: and I put the ring upon her nose, and the bracelets upon her hands.
| ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃ | 48 |
And I bowed my head, and worshipped the LORD, and blessed the LORD, the God of my master Abraham, which had led me in the right way to take my master’s brother’s daughter for his son.
| ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃ | 49 |
And now if ye will deal kindly and truly with my master, tell me: and if not, tell me; that I may turn to the right hand, or to the left.
| ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃ | 50 |
Then Laban and Bethuel answered and said, The thing proceedeth from the LORD: we cannot speak unto thee bad or good.
| הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃ | 51 |
Behold, Rebekah is before thee, take her, and go, and let her be thy master’s son’s wife, as the LORD hath spoken.
| ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ | 52 |
And it came to pass, that, when Abraham’s servant heard their words, he bowed himself down to the earth unto the LORD.
| ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃ | 53 |
And the servant brought forth jewels of silver, and jewels of gold, and raiment, and gave them to Rebekah: he gave also to her brother and to her mother precious things.
| ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ | 54 |
And they did eat and drink, he and the men that were with him, and tarried all night; and they rose up in the morning, and he said, Send me away unto my master.
| ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃ | 55 |
And her brother and her mother said, Let the damsel abide with us [a few] days, at the least ten; after that she shall go.
| ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ | 56 |
And he said unto them, Hinder me not, seeing the LORD hath prospered my way; send me away that I may go to my master.
| ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃ | 57 |
And they said, We will call the damsel, and inquire at her mouth.
| ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃ | 58 |
And they called Rebekah, and said unto her, Wilt thou go with this man? And she said, I will go.
| וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃ | 59 |
And they sent away Rebekah their sister, and her nurse, and Abraham’s servant, and his men.
| ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃ | 60 |
And they blessed Rebekah, and said unto her, Our sister, be thou [the mother] of thousands of ten thousands, and let thy seed possess the gate of those which hate them.
| ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃ | 61 |
And Rebekah arose, and her damsels, and they rode upon the camels, and followed the man: and the servant took Rebekah, and went his way.
| ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃ | 62 |
And Isaac came from the way of Beer-lahai-roi; for he dwelt in the land of the South.
| ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ | 63 |
And Isaac went out to meditate in the field at the eventide: and he lifted up his eyes, and saw, and, behold, there were camels coming.
| ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃ | 64 |
And Rebekah lifted up her eyes, and when she saw Isaac, she lighted off the camel.
| ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ | 65 |
And she said unto the servant, What man is this that walketh in the field to meet us? And the servant said, It is my master: and she took her veil, and covered herself.
| ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃ | 66 |
And the servant told Isaac all the things that he had done.
| ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ | 67 |
And Isaac brought her into his mother Sarah’s tent, and took Rebekah, and she became his wife; and he loved her: and Isaac was comforted after his mother’s death.
