בראשית 21
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ | 1 |
And Jehovah hath looked after Sarah as He hath said, and Jehovah doth to Sarah as He hath spoken;
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ | 2 |
and Sarah conceiveth, and beareth a son to Abraham, to his old age, at the appointed time that God hath spoken of with him;
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ | 3 |
and Abraham calleth the name of his son who is born to him, whom Sarah hath born to him — Isaac;
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ | 4 |
and Abraham circumciseth Isaac his son, [being] a son of eight days, as God hath commanded him.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ | 5 |
And Abraham [is] a son of a hundred years in Isaac his son being born to him,
| ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ | 6 |
and Sarah saith, 'God hath made laughter for me; every one who is hearing laugheth for me.'
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ | 7 |
She saith also, 'Who hath said to Abraham, Sarah hath suckled sons, that I have born a son for his old age?'
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ | 8 |
And the lad groweth, and is weaned, and Abraham maketh a great banquet in the day of Isaac's being weaned;
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ | 9 |
and Sarah seeth the son of Hagar the Egyptian, whom she hath borne to Abraham, mocking,
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ | 10 |
and she saith to Abraham, 'Cast out this handmaid and her son; for the son of this handmaid hath no possession with my son — with Isaac.'
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ | 11 |
And the thing is very wrong in the eyes of Abraham, for his son's sake;
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ | 12 |
and God saith unto Abraham, 'Let it not be wrong in thine eyes because of the youth, and because of thy handmaid: all that Sarah saith unto thee — hearken to her voice, for in Isaac is a seed called to thee.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ | 13 |
As to the son of the handmaid also, for a nation I set him, because he [is] thy seed.'
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ | 14 |
And Abraham riseth early in the morning, and taketh bread, and a bottle of water, and giveth unto Hagar (placing [it] on her shoulder), also the lad, and sendeth her out; and she goeth on, and goeth astray in the wilderness of Beer-Sheba;
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ | 15 |
and the water is consumed from the bottle, and she placeth the lad under one of the shrubs.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ | 16 |
And she goeth and sitteth by herself over-against, afar off, about a bow-shot, for she said, 'Let me not look on the death of the lad;' and she sitteth over-against, and lifteth up her voice, and weepeth.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ | 17 |
And God heareth the voice of the youth; and the messenger of God calleth unto Hagar from the heavens, and saith to her, 'What to thee, Hagar? fear not; for God hath hearkened unto the voice of the youth where he [is];
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ | 18 |
rise, lift up the youth, and lay hold on him with thy hand, for for a great nation I set him.'
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ | 19 |
And God openeth her eyes, and she seeth a well of water, and she goeth and filleth the bottle [with] water, and causeth the youth to drink;
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ | 20 |
and God is with the youth, and he groweth, and dwelleth in the wilderness, and is an archer;
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ | 21 |
and he dwelleth in the wilderness of Paran, and his mother taketh for him a wife from the land of Egypt.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ | 22 |
And it cometh to pass at that time that Abimelech speaketh — Phichol also, head of his host — unto Abraham, saying, 'God [is] with thee in all that thou art doing;
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ | 23 |
and now, swear to me by God here: thou dost not lie to me, or to my continuator, or to my successor; according to the kindness which I have done with thee thou dost with me, and with the land in which thou hast sojourned.'
| ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ | 24 |
And Abraham saith, 'I — I do swear.'
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ | 25 |
And Abraham reasoned with Abimelech concerning the matter of a well of water which Abimelech's servants have taken violently away,
| ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ | 26 |
and Abimelech saith, 'I have not known who hath done this thing, and even thou didst not declare to me, and I also, I have not heard save to-day.'
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ | 27 |
And Abraham taketh sheep and oxen, and giveth to Abimelech, and they make, both of them, a covenant;
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ | 28 |
and Abraham setteth seven Lambs of the flock by themselves.
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ | 29 |
And Abimelech saith unto Abraham, 'What [are] they — these seven lambs which thou hast set by themselves?'
| ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ | 30 |
And he saith, 'For — the seven lambs thou dost accept from my hand, so that it becometh a witness for me that I have digged this well;'
| על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ | 31 |
therefore hath he called that place 'Beer-Sheba,' for there have both of them sworn.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ | 32 |
And they make a covenant in Beer-Sheba, and Abimelech riseth — Phichol also, head of his host — and they turn back unto the land of the Philistines;
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ | 33 |
and [Abraham] planteth a tamarisk in Beer-Sheba, and preacheth there in the name of Jehovah, God age-during;
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ | 34 |
and Abraham sojourneth in the land of the Philistines many days.
