בראשית 21
| ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ | 1 |
Now the LORD attended to Sarah as He had said, and the LORD did for Sarah what He had promised.
| ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ | 2 |
So Sarah conceived and bore a son to Abraham in his old age, at the very time God had promised.
| ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ | 3 |
And Abraham gave the name Isaac to the son Sarah bore to him.
| וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ | 4 |
When his son Isaac was eight days old, Abraham circumcised him, as God had commanded him.
| ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ | 5 |
Abraham was a hundred years old when his son Isaac was born to him.
| ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ | 6 |
Then Sarah said, “God has made me laugh, and everyone who hears of this will laugh with me.”
| ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ | 7 |
She added, “Who would have told Abraham that Sarah would nurse children? Yet I have borne him a son in his old age.”
| ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ | 8 |
So the child grew and was weaned, and Abraham held a great feast on the day Isaac was weaned.
| ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ | 9 |
But Sarah saw that the son whom Hagar the Egyptian had borne to Abraham was mocking her son,
| ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ | 10 |
and she said to Abraham, “Expel the slave woman and her son, for the slave woman’s son will never share in the inheritance with my son Isaac!”
| וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ | 11 |
Now this matter distressed Abraham greatly because it concerned his son Ishmael.
| ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ | 12 |
But God said to Abraham, “Do not be distressed about the boy and your maidservant. Listen to everything that Sarah tells you, for through Isaac your offspring will be reckoned.
| וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ | 13 |
But I will also make a nation of the slave woman’s son, because he is your offspring.”
| וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ | 14 |
Early in the morning, Abraham got up, took bread and a skin of water, put them on Hagar’s shoulders, and sent her away with the boy. She left and wandered in the Wilderness of Beersheba.
| ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ | 15 |
When the water in the skin was gone, she left the boy under one of the bushes.
| ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ | 16 |
Then she went off and sat down nearby, about a bowshot away, for she said, “I cannot bear to watch the boy die!” And as she sat nearby, she lifted up her voice and wept.
| וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ | 17 |
Then God heard the voice of the boy, and the angel of God called to Hagar from heaven, “What is wrong, Hagar? Do not be afraid, for God has heard the voice of the boy where he lies.
| קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ | 18 |
Get up, lift up the boy, and take him by the hand, for I will make him into a great nation.”
| ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ | 19 |
Then God opened her eyes, and she saw a well of water. So she went and filled the skin with water and gave the boy a drink.
| ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ | 20 |
And God was with the boy, and he grew up and settled in the wilderness and became a great archer.
| וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ | 21 |
And while he was dwelling in the Wilderness of Paran, his mother got a wife for him from the land of Egypt.
| ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ | 22 |
At that time Abimelech and Phicol the commander of his army said to Abraham, “God is with you in all that you do.
| ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ | 23 |
Now, therefore, swear to me here before God that you will not deal falsely with me or my children or descendants. Show to me and to the country in which you reside the same kindness that I have shown to you.”
| ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ | 24 |
And Abraham replied, “I swear it.”
| והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ | 25 |
But when Abraham complained to Abimelech about a well that Abimelech’s servants had seized,
| ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ | 26 |
Abimelech replied, “I do not know who has done this. You did not tell me, so I have not heard about it until today.”
| ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ | 27 |
So Abraham brought sheep and cattle and gave them to Abimelech, and the two men made a covenant.
| ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ | 28 |
Abraham separated seven ewe lambs from the flock,
| ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ | 29 |
and Abimelech asked him, “Why have you set apart these seven ewe lambs?”
| ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ | 30 |
He replied, “You are to accept the seven ewe lambs from my hand as my witness that I dug this well.”
| על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ | 31 |
So that place was called Beersheba, because it was there that the two of them swore an oath.
| ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ | 32 |
After they had made the covenant at Beersheba, Abimelech and Phicol the commander of his army got up and returned to the land of the Philistines.
| ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ | 33 |
And Abraham planted a tamarisk tree in Beersheba, and there he called upon the name of the LORD, the Eternal God.
| ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ | 34 |
And Abraham resided in the land of the Philistines for a long time.
