< בראשית 21 >
ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ | 1 |
И Господ посети Сара, според както беше рекъл; и Господ стори на Сара както бе казал.
ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ | 2 |
Защото Сара зачна и роди син на Авраама в старините му, в определения му от Бога срок.
ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ | 3 |
И Авраам наименува сина, който му се роди, когото Сара му роди, Исаак.
וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ | 4 |
И на осмия ден Авраам обряза сина си Исаака, според както Бог му беше заповядал.
ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ | 5 |
А Авраам беше на сто години, когато се роди сина му Исаак.
ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ | 6 |
И Сара каза: Бог ме направи за смях; всеки, който чуе, ще ми се смее.
ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ | 7 |
Каза още: Кой би рекъл на Авраама, че Сара ще кърми чада? - Защото му родих син в старините му.
ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ | 8 |
А като порасна детето, отбиха го; и в деня, когато отбиха Исаака, Авраам направи голямо угощение.
ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ | 9 |
А Сара видя, че синът на египтянката Агар, когото бе родила на Авраама се присмива;
ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ | 10 |
затова рече на Авраама: Изпъди тая слугиня и сина й; защото синът на тая слугиня няма наследство с моя син Исаак.
וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ | 11 |
Обаче тая дума се видя на Авраама твърде тежка, поради сина му Исмаил.
ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ | 12 |
Но Бог каза на Авраама: Да не ти се види тежко за момчето и за слугинята ти; относно всичко, което ти рече Сара, послушай думите й, защото по Исаака ще се наименува твоето потомство.
וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ | 13 |
Но и от сина на слугинята ще направя да стане народ, понеже е твое чадо.
וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ | 14 |
Тогава на сутринта Авраам стана рано, взе хляб и мех с вода и даде ги на Агар, като ги тури на рамото й; даде й още детето и я изпрати. А тя отиде и се заблуди в пустинята Вирсавее.
ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ | 15 |
Но изчерпи се водата в меха; и майка му хвърли детето под един храст
ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ | 16 |
и отиде та седна на среща, далеч колкото един хвърлей на стрела, защото си рече: Да не гледам, като умира детето. И като седна насреща, издигна глас и заплака.
וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ | 17 |
И Бог чу гласа на момчето; и ангел Божий извика към Агар от небето и рече й: Що ти е, Агар? Не бой се, защото Бог чу гласа на момчето от мястото гдето е.
קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ | 18 |
Стани, дигни момчето и крепи го с ръката си, защото ще направя от него велик народ.
ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ | 19 |
Тогава Бог й отвори очите, и тя видя кладенец с вода; и отиде да напълни меха с вода и даде на момчето да пие.
ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ | 20 |
Бог беше с момчето, което порасна, засели се в пустинята и стана стрелец.
וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ | 21 |
Засели се във Фаранската пустиня; и майка му взе жена от Египетската земя.
ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ | 22 |
По онова време Авимелех, с военачалника си Фихола, говори на Авраама, казвайки: Бог е с тебе във всичко що правиш.
ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ | 23 |
Сега, прочее, закълни ми се тук в Бога, че не ще постъпваш неверно с мене, ни със сина ми, нито с внука ми; но, според благостта, която съм показал към тебе, ще показваш и ти към мене и към земята, в която си пребивавал.
ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ | 24 |
И рече Авраам: Заклевам се.
והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ | 25 |
Подир това Авраам изобличи Авимелеха за водния кладенец, който Авимелеховите слуги бяха отнели на сила.
ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ | 26 |
Но рече Авимелех: Не знам кой е сторил това нещо; нито ти си ми явил за това, нито аз съм чул, освен днес.
ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ | 27 |
Тогава Авраам взе овци и говеда и ги даде на Авимелеха, та двамата сключиха договор помежду си.
ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ | 28 |
А Авраам отдели седем женски агнета от стадото.
ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ | 29 |
И Авимелех каза на Авраама: Какви са тия женски агнета, които си отделил?
ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ | 30 |
А той рече: Тия седем женски агнета ще вземеш от мене, да ми бъдат за свидетелство, че аз съм изкопал тоя кладенец.
על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ | 31 |
Затова той наименува онова място Вирсавее, защото там се заклеха двамата.
ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ | 32 |
Така те сключиха договор във Вирсавее: и след това станаха Авимелех и военачалникът Фихол и се върнаха във Филистимската земя.
ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ | 33 |
И Авраам посади дъбрава във Вирсавее, и там призова името на Иеова, Вечния Бог.
ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ | 34 |
И Авраам престоя във Филистимската земя много дни.