בראשית 2
| ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ | 1 |
| ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ | 2 |
| ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ | 3 |
| אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ | 4 |
| וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ | 5 |
| ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ | 6 |
| וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ | 7 |
| ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ | 8 |
| ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ | 9 |
| ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ | 10 |
| שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ | 11 |
| וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ | 12 |
| ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ | 13 |
| ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ | 14 |
| ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ | 15 |
| ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ | 16 |
| ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ | 17 |
| ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ | 18 |
| ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ | 19 |
| ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ | 20 |
| ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ | 21 |
| ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ | 22 |
| ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ | 23 |
| על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ | 24 |
| ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ | 25 |
