< בראשית 2 >
ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ | 1 |
And the heavens and the earth are completed, and all their host;
ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ | 2 |
and God completeth by the seventh day His work which He hath made, and ceaseth by the seventh day from all His work which He hath made.
ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ | 3 |
And God blesseth the seventh day, and sanctifieth it, for in it He hath ceased from all His work which God had prepared for making.
אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ | 4 |
These [are] births of the heavens and of the earth in their being prepared, in the day of Jehovah God's making earth and heavens;
וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ | 5 |
and no shrub of the field is yet in the earth, and no herb of the field yet sprouteth, for Jehovah God hath not rained upon the earth, and a man there is not to serve the ground,
ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ | 6 |
and a mist goeth up from the earth, and hath watered the whole face of the ground.
וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ | 7 |
And Jehovah God formeth the man — dust from the ground, and breatheth into his nostrils breath of life, and the man becometh a living creature.
ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ | 8 |
And Jehovah God planteth a garden in Eden, at the east, and He setteth there the man whom He hath formed;
ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ | 9 |
and Jehovah God causeth to sprout from the ground every tree desirable for appearance, and good for food, and the tree of life in the midst of the garden, and the tree of knowledge of good and evil.
ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ | 10 |
And a river is going out from Eden to water the garden, and from thence it is parted, and hath become four chief [rivers];
שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ | 11 |
the name of the one [is] Pison, it [is] that which is surrounding the whole land of the Havilah where the gold [is],
וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ | 12 |
and the gold of that land [is] good, there [is] the bdolach and the shoham stone;
ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ | 13 |
and the name of the second river [is] Gibon, it [is] that which is surrounding the whole land of Cush;
ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ | 14 |
and the name of the third river [is] Hiddekel, it [is] that which is going east of Asshur; and the fourth river is Phrat.
ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ | 15 |
And Jehovah God taketh the man, and causeth him to rest in the garden of Eden, to serve it, and to keep it.
ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ | 16 |
And Jehovah God layeth a charge on the man, saying, 'Of every tree of the garden eating thou dost eat;
ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ | 17 |
and of the tree of knowledge of good and evil, thou dost not eat of it, for in the day of thine eating of it — dying thou dost die.'
ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ | 18 |
And Jehovah God saith, 'Not good for the man to be alone, I do make to him an helper — as his counterpart.'
ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ | 19 |
And Jehovah God formeth from the ground every beast of the field, and every fowl of the heavens, and bringeth in unto the man, to see what he doth call it; and whatever the man calleth a living creature, that [is] its name.
ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ | 20 |
And the man calleth names to all the cattle, and to fowl of the heavens, and to every beast of the field; and to man hath not been found an helper — as his counterpart.
ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ | 21 |
And Jehovah God causeth a deep sleep to fall upon the man, and he sleepeth, and He taketh one of his ribs, and closeth up flesh in its stead.
ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ | 22 |
And Jehovah God buildeth up the rib which He hath taken out of the man into a woman, and bringeth her in unto the man;
ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ | 23 |
and the man saith, 'This [is] the [proper] step! bone of my bone, and flesh of my flesh!' for this it is called Woman, for from a man hath this been taken;
על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ | 24 |
therefore doth a man leave his father and his mother, and hath cleaved unto his wife, and they have become one flesh.
ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ | 25 |
And they are both of them naked, the man and his wife, and they are not ashamed of themselves.